וכך, בשישים ושבע
לאחר איחוד העיר המחולקת
נותרה חצויה היא
ברחובות הצרים עלזו אנשים
שכורי נצחון
ומוכי געגוע
פורקים ליבם הרוגש על גבול האבן הקרה:
תחי העיר המאוחדת! האח,
אחת היא!
וזקן מקריח מהנגב אמר:
לעולם לא תוכל להיות היא אחת.
עם חיץ בליבה, היה מרעים,
לעד יהיו בה שני צדדים
..ובעומק נפשי שרידי חומה
מצד אחד יש איש
מצד שני
אשה
מוקדש למישהו אי שם בין ירושלים לנגב
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך, איך, איך עוד לא נתקלתי בשיר הקסום הזה?? כוכב, זה נגע לי בגוזל הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הדימוי שלך לעלה. התלישות רק מתחזקת.. מאד נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יוחאי, זו לא "סתם תמונה תיעודית". תפתח קצת ספרי צילום ותראה כמה יופי וחן יש ד ו ו ק א בתיעוד. כמובן שיש מקום להתמקצע, אבל עצם השניה שבה התרחב לי הלב מהמרחב היה מספיק.. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, וזה מהרבה סיבות. מחכה, כמובן, להמשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. נהדר נהדר.. אני קוראת שוב [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מי, ערוגה? אני או ילד?? [ליצירה]
תגובות