אררט
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה? פרסומת של החנות או משהו כזה סתמי באמת סתמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לעמית אם אתה לא מבין - אל תספר את זה לנו. ולתאיר - תמונה סתמית ומיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] * נראה כי זה בעיר העתיקה... והבעלים לא שולט בעברית כשפת אם [ליצירה]
- [ליצירה] אסלי בסלי. יפה, זוית טובה. הצל קצת חוצה, אבל השחור לבן מטשטש ומוסיף הרבה לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליבי ליבי על יגאל.. עד מתי? [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מתוך ידיעה או השערה? [ליצירה]
- [ליצירה] מאד השתעשעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו. קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית. סוף נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא יושב צמוד לחנות הסידקית, מול חנות צעצועים גדולה שצמודה למאפיית עוגיות.. ברח לי השם של הרחוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] המושגים האלו זרים גם לי.. הזדמנות טובה לפתוח מילון רפואי כנראה. השיר חתום ע"י מוטי קרמר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה. אהבתי את לפני-הסוף.. (סטייל הפרסומים המעצבנים למגורים) [ליצירה]
תגובות