המילים הם רק תחליף למה שאין לומר
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי :))) [ליצירה]
- [ליצירה] ממי הציטוט? בחולופן אני מבינה את זה ומרגישה את זה הרבה אבל חושבת שלפעמים המילים כן צודקות, אותן צריך להגיד והן לא תחליף לכלום. [ליצירה]
- [ליצירה] נמ נמ אההההההה......... אם יורשה לי לענות, ואם הבנתי נכון את כוונת שאלתך, הציטוט הוא משיר של יודל'ה פוליקר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו. קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית. סוף נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] לי קצת קשה עם הגדרת היצירה כשירה. עדיין, סחטן על האומץ. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא.. [ליצירה]
- [ליצירה] מהודק הכוונה למאוחד, מגובש. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! למרות שיפוצים קטנטנים הרבה כח יש כאן.. [ליצירה]
- [ליצירה] גנאאאבאאת.. איך פספסתי? נהדר,ממש.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
תגובות