מְגֻּדָל שֵיעָר
מְשָלֵח עֵינָיו אֶל
נוֹזֵל סָמוּק,
חוֹפֶן בְּמָבָּטוֹ
ואֵינוֹ קָרֵב
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מנחם, ילד. אתם נוסטלגיה חמוצה-מתוקה. אוף, איך שהזמן לא ממתין [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא משעשע.. מה שמצחיק באמת שזה כל כך ריאלי.. נתקלתי בכמה כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] לי קצת קשה עם הגדרת היצירה כשירה. עדיין, סחטן על האומץ. [ליצירה]
- [ליצירה] "אסר אותה על כל העולם" נשמע לי פחות נעים באוזן. אולי "ייחד אותה לעצמו"? אסר, כידוע, הוא דו משמעי ודי לחכימא. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה טוב לקרוא שוב.. ותודה לכוכב שהעז [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הדימוי שלך לעלה. התלישות רק מתחזקת.. מאד נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, וזה מהרבה סיבות. מחכה, כמובן, להמשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
תגובות