חי, צומח, דומם
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני חושב שזה יפה .... (בעיקר בגלל השם...) והבנתי את זה כמו *מתקרבת* (מסכים בעצם גם אם שאר הדברים שהיא כתבה כאן....) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יש מקום... להשאיר חלק מהיצירות (במיוחד אם הם לא כאלה מוצלחות) על השולחן בבית. חוצמזה, נחמד, לא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תמונה נהדרת לטעמי! השם ממש מתאים [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית. ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה. וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה הרעיון מקסים בעיני ואהבתי מאוד כשנכנסתי לא היה לי מושג לפי הכותרת מה זה הולך להיות והופתעתי לטובה ממש חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה. אהבתי את לפני-הסוף.. (סטייל הפרסומים המעצבנים למגורים) [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא..(: [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אל תתיאשי כל כך מהר.. תסתכלי בתגובה של מישי ואולי.. וגמני גיליתי!! (ורק למי שממש מתקשה, רמז- תרגיל מספר שלוש בסדנת הכתיבה..) [ליצירה]
- [ליצירה] רק בלי השורה האחרונה בבקשה.. צריכה לקרוא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום. זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
תגובות