מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית.
ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה.
וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה...
[ליצירה]
...
מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית.
ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה.
וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה...
[ליצירה]
דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך.
[ליצירה]
מעניין.
קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי.
[ליצירה]
יוחאי, זו לא "סתם תמונה תיעודית". תפתח קצת ספרי צילום ותראה כמה יופי וחן יש ד ו ו ק א בתיעוד.
כמובן שיש מקום להתמקצע, אבל עצם השניה שבה התרחב לי הלב מהמרחב היה מספיק..
[ליצירה]
אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי.
[ליצירה]
ממ...
בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..)
הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר.
תגובות