בעין פקוחה ופה פשוק
נגעו המים,
חדרו
עד לקצות העצבים
משילים חלקיקי
זכרון
כשעטפו והתעטפו
באורות רטובים
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין. קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין, ממש. ותודה לילד על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, נקרעתי מצחוק.. קראתי זָקָן.. לא הבנתי מה כבר יש לעשות עם הזקן כמה שעות ביום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שוב מביעה את התפעלותי מיכולת הכתיבה המצויינת שלך! הדיוק שלך בהגדרת פרטים, החל מטכניים ועד לאמוציונליים, פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי.. איזו מתיקות.. פשוט דבש! אני כל כך מזדהה עם הדקויות הקטנות של התחושות, של הרטט הראשוני הזה. הרבה הרבה מזל טוב, איחולים מעומק-לב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו. קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית. סוף נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא..(: [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לילד וחתלתול.. אהבתי מאד את הדימויים המדויקים האלה [ליצירה]
תגובות