במושב לפני
באוטובוס שלא הייתי בו
הציץ ראש כתום
אני לא מצליחה לדעת
אם היו אלה תלתלים
ובמושב ההוא
רבצו מדי זית יפים
כביום היוולדם
ניטלו מהבית שם עקרת בית
ודוור חביב
והוא
זמזם מנגינה מקוטעת
בדיוק עכשיו נולדה,
לא יכולה לשחזר את הגלגול אל הואדי
בדרך העולה אל עיר
אלוהים
רק שהדוור לא יהפוך לסתם דבר
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום. זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] בכל פרק אני שואלת את עצמי איך אתה עושה את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך, איך עוד לא נתקלתי בשיר הקסום הזה?? כוכב, זה נגע לי בגוזל הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] אוך.. אוהבת מאד את הרעיון. יופי. הייתי מסוקרנת לראות שכלול, כלומר פירוט של מה שאחרי. [ליצירה]
- [ליצירה] מהודק הכוונה למאוחד, מגובש. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זתומרת שהחומר האנושי הנ"ל חי עם מה שיש? [ליצירה]
