באור הכבוי ששם.
בדרך שהולכת ונסללת עם בוא הרגלים
שדורכות עליהם
בבדידות שאין בה מזור עד
המפגש עם בדידות נוספת
בצמיחה התמידית שמקיימת קמילה
בהיסוס שלא יודע
מה, ואיך
במה שעוד לא הובן לי, אשִיח
(ותִתעטף עלי רוּחי)
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני שוב מביעה את התפעלותי מיכולת הכתיבה המצויינת שלך! הדיוק שלך בהגדרת פרטים, החל מטכניים ועד לאמוציונליים, פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ילד, אתה מופלא! פשוט יופי. הזווית הנשית שלך מאד מצאה חן בעיני [ליצירה]
- [ליצירה] שמץ קטנוניות עולה בי..זה קרה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הדימוי שלך לעלה. התלישות רק מתחזקת.. מאד נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו. קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית. סוף נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא משעשע.. מה שמצחיק באמת שזה כל כך ריאלי.. נתקלתי בכמה כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש פה הרבה מקום לפרשנות לפני שזולגים לאנטישמיות- מי החליט שהכותב התכוון להריסת בתי ערבים? לי, אחרי כמה וכמה קריאות, היה דוקא נדמה שמדובר על הריסת בתים בגוש קטיף (ואולי אני נורא תמימה). נסו לקרוא זאת כך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! למרות שיפוצים קטנטנים הרבה כח יש כאן.. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא.. כנסו, חברים. רק עכשיו גיליתי את היוצר הנהדר הזה. כיף לעיניים ומתוק ללב.. [ליצירה]
תגובות