אלאן ריקמן! ההוא ששיחק את סנייפ בהארי פוטר, ואת קולונל ברנדון בתבונה ורגישות. אליו התכוונת? כי הציור שלך ממש ממש דומה לו.
חבל שאי אפשר לשמוע את הקול שלו בציור :-).
מאוד מוצלח...
ב"ה
תאירוש - אהבתי את זה שהשפתיים קצת עקומות, זה באמת נותן הבעה, אבל ההצללה של השפתיים לא נראית מוחשית מספיק כמו בהצללות בשאר הפנים. לא מספיק רואים את התלת מימדיות בחלק הזה.
אבל חוצמיזה, אחלה של ציור!
תאיר ארץ-שלום לך!
באשר לשאלתך: התשובה היא כן, אכן למדתי אצלו.
תקופה די ארוכה אולם מה כה חשוב הדבר איני מבין?
במידה ותרצי חוות דעת מיקצועית ליצירותייך החזותיות, אין לי בעיה עם הדבר אולם אם אני כבר
כאן,אתיחס אל האחרונה בלבד, מאחר והראשונות הן
גישושים ראשוניים של האמן המולד. על מנת לסבר רק את אוזנך הרי שכל אדם חמישי נולד עם כישרון לציור,
אולם לא כל אחד מפתח אותו.
באשר להעתק אותו ציירת, וקראת לו בשם-
"מחשבה בעלמא" זאת באמת עבודה נפלאה, פשוט
חבל שאינה יצירה שלך המקורית. אבל זה אינו חשוב
כלל. תמשיכי לצייר מאחר ויש לך את זה!
דבר הכי חשוב לדעת מתי הביקורת אינה עיניינית.
כאשר את מסכימה איתה היא נכונה לגבייך בלבד!!!
בקרוב אנסה לקרוא את שירייך ולהגיב.
ידיד האתר: חיים
[ליצירה]
וואו
אלאן ריקמן! ההוא ששיחק את סנייפ בהארי פוטר, ואת קולונל ברנדון בתבונה ורגישות. אליו התכוונת? כי הציור שלך ממש ממש דומה לו.
חבל שאי אפשר לשמוע את הקול שלו בציור :-).
מאוד מוצלח...
[ליצירה]
לא, לא לזה היא התכוונה
ב"ה
תאירוש - אהבתי את זה שהשפתיים קצת עקומות, זה באמת נותן הבעה, אבל ההצללה של השפתיים לא נראית מוחשית מספיק כמו בהצללות בשאר הפנים. לא מספיק רואים את התלת מימדיות בחלק הזה.
אבל חוצמיזה, אחלה של ציור!
[ליצירה]
אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה.
[ליצירה]
הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות.
[ליצירה]
האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום.
זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי..
[ליצירה]
..
חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח..
תגובות