[ליצירה]
שיר מאוד קשה. המסר שלו לפחות הוא מין האשמה טוטלית (לפחות כך הבנתי) לא הבנתי את הבחירה בכינוי אנשי גשם אבל בפניה לציבור שלם יוצא כאילו אתה יוצא בהאשמה כוללת ולא בטוח שלזה התכוונת.
[ליצירה]
"אחד? שמע ישראל! א-ח--ד!"
"וחוזר חלילה.
וחלילה וחס-"
"עִברים דוברי גוֹיִּית-"
ביטויים מעולים. אני ממש אוהבת משחקי מילים מהסוג הזה. אהבתי את הטקסט כולו- סוג של צעקה שנובעת מיאוש.
אבל בסוף יש טיפת תקווה.
הציטוט בהתחלה מאד תורם למשמעות.
[ליצירה]
מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.)
לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה.
[ליצירה]
שלום "זר בתוכם". השיר הזה ממש חריף וחזק! אבל אתה יכול להסביר לי רק את השורות:
"וחלילה וחס-
לעולם ועד
לא תהיה התנתקות. "
לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת והקשר שלה לשאר. וגם: מה זה "או ז ה"? חשוב לי לקבל תשובה כי חשוב לי להבין את השיר הזה.
ממש תודה
כנפ"ש.
[ליצירה]
עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם...
(ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...)
מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.)
חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה.
שירך נגע בי. דנדוש.
[ליצירה]
חזק!!!
קודם כל "ונתנה תוקף" מדהים בפני עצמו.
ה-תפילה של יוה"כ מבחינתי...
והתוספות - משבחות את העניין לקריאה שלפני, נותנת נק' למחשבה ומקרבת את התפילה למחוזות ליבנו...
תודה!
[ליצירה]
הי, זר- זה יפה, כרגיל.
אבל אין כמו "עסקים כרגיל"... זאת היתה היצירה העשירית שקראתי פה בערך, ואז- אמרתי שהיא האהובה עלי ביותר.
מאז קראתי עוד, ולא שיניתי את דעתי.
[ליצירה]
יפה מאוד!
לא הבנתי את הבדיחה, אבל יש משהו הרבה יותר מהותי- בבמה חדשה ספק אם היו כותבים שיר כזה, שמושפע כל כך ממשוררים קלאסיים.
הערה אישית- אם אני מבין בבית האחרון יש תפנית- אולי יום אחד אתן שירים שכתבתי בעצמי. אם זה כך אולי יש מקום לכתוב משהו כמו: ואולי, יום אחד, עוד אכתוב ... כדי להדגיש את הניגוד.
[ליצירה]
תיקון טעות
לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו
[ליצירה]
הקריאה שלך לפרופורציות- זאת הקטסטרופה עצמה.
בנוסף לכך, גם אם לקוראי הארץ זה נחשב פחות או יותר כמו לעבור דירה (ע"ש), 'להם' זאת קטסטרופה. האם הם בני אדם?
שורה תחתונה: הבעיה האמיתית היא שהמתנחלים לא קוראים הארץ. וחוזר חלילה
[ליצירה]
על סף השלמות
חביבי אתה גדול ביותר. יכולת מצויינת בהטמנת מוקשים
מעניין לאיזה סוג של טרמפיסט אתה שייך.
נראה לי שאתה סוג בפני עצמך.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא.