איך עוד לא שמו לב ליצירה הזאת?
ממש ממש אהבתי את הרעיון. חזק, גאוני, מרענן.
מזכיר לי פעם שלוזוכרת מי לימד אותי שמלבד המצווה של לנוח בשבת, יש את המצווה של לעשות מלאכה ששה ימים.. משום מה אנחנו נוטים להדגיש את היוצא מן הכלל ולא רואים שגם שאר הדברים מצווים עלינו..
[ליצירה]
וואוו, גאוני!
איך עוד לא שמו לב ליצירה הזאת?
ממש ממש אהבתי את הרעיון. חזק, גאוני, מרענן.
מזכיר לי פעם שלוזוכרת מי לימד אותי שמלבד המצווה של לנוח בשבת, יש את המצווה של לעשות מלאכה ששה ימים.. משום מה אנחנו נוטים להדגיש את היוצא מן הכלל ולא רואים שגם שאר הדברים מצווים עלינו..
[ליצירה]
"...והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר (שקורין 'שלאס')..והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאוד...ובא לפלטין אחד...והיה שם נאה ויפה מאוד...וראה שם מעדנים ומאכלים טובים...והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה...
אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזוית והכירה אותו. ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: אתה מכיר אותי. והשיב לה: הן, אני מכיר אותך, את היא הבת מלך שנאבדה. ושאלה אותה האיך באת לכאן? והשיבה: באשר שאבי המלך נזרק מפיו הדיבור הנ"ל. וכאן המקום הזה ל א ט ו ב."
(מעשה מאבדת בת מלך, ספורי מעשיות משנים קדמוניות, ר' נחמן מברסלב)
[ליצירה]
יפה!.
נדמה לי שיש סתירה בין שם השיר לתוכנו. אולי זה יכול להצביע על הבלבול בו אנו מצויים בכל הקשור למקדש.
לשאלתך "לשמחה מה זו עושה" חשבתי שאולי השאגות האלה בעומקו של דבר הם סמל לכך שבאמת אנחנו קצת שמחים על זה שבית המקדש חרב, ברוך ה'.
[ליצירה]
שיר משוגע לכתוב
אמת היא שבסוף- הכל המקבילים נפגשים
ואף ראשו של עשיו נתגלגל למערת המכפלה,
אבל כאן ועכשיו אין לשיר זה נמען בעולם כלל
כי לאלו אינו נדרש
ולאלו אינו משנה.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
תגובות