טקסט פוליטי
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם [ליצירה]
- [ליצירה] חזק [ליצירה]
- [ליצירה] -נ-ה-י-י-ד-ר-!-!-! - [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכל אלה שמעליי. מצויין, אחי. חזק ואמץ! [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. מעולה. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה המעניין הוא בטקסט הפוליטי הזה הוא שיכולים לקרוא אותו אנשים מאסכולות פוליטיות שונות לגמרי ולמצוא בו ביטוי לתפיסתם. בדומה לשירי מולדת מסוימים, כגון: אין לי ארץ אחרת, שיר מולדת של אביב גפן (עורי עור) ועוד [ליצירה]
- [ליצירה] כן... העיקרון הוא דו כיווני, אבל בלי ספק הדוגמה המצמררת עליה בנויה היצירה- המילה הזאת ""שטחים"" (ולא ביקשתי "ערש האומה", "נחלת אבות" או "רגבי אדמתנו". בכלל לא. רק "יהודה ושומרון" ,זהו)- היא אחת מני רבות מאוד שמשרתות את הצד השמאלי של הגדה.. אה, סליחה, המפה הפוליטית. ואותי זה מ-ש-ג-ע--------------------- [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה יצירת אומנות במיטבה. כל מילה מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- המילה וזילותה יפה, ובעל מסר ברור!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אהיה לא מקורית ואומר שזה מצויין. טוב, חולשה לאצ"ג תמיד היתה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית. יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר: "מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה". שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מספר מילים סיפור מורכב שמעלה כמה וכמה נושאים כבדים ביותר ובכלל זה הבטים מוסריים. אני מניח שלכן נכתב גם פה. אולם בניגוד לסגנון כתיבה נפוץ של סיפורים כאלה, ניכר שסיפור זה נכתב מתוך שימת לב לכל משפט ולכל שם. מכאן האפשרות להפוך בו ולהפוך בו. תפסתי את האירוניה המרה במשפט: "את לא יכולה לעשות כל מה שבראש שלך". עדיף היה לא לפרש אותו והמבין יבין. ומי שלא הבין- הפסיד. קישון כבר כתב על הסופר שמוכרח להיות בינוני אחרת איש לא יבין אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] קהות החושים מובנת, גם אחרי הרף עין של 60 שנה. השאלה היא אם משלימים עם זה, וגרוע מכך עושים מזה אידיאולוגיה, או בוכים על זה. ואצ"ג בהקשר זה -- "...היהדות הישנה, הפשוטה, שמנתה את ימיה וירחיה כפי הלוח העברי שלה, מקדם מלכות, ולא כפי הלוח הגויי, ידעה: מה-השעה-שלה-בעולם ומי הוא העולם הסובב אותה. היא לא קראה ספרי היסטוריה בשבעים לשון, אבל היא קראה תנ"ך ומדרש, ש"ס ואגדות, ומגילת איכה וקינות. ממזון זה ניזונה לדורותיה וידעה מניסיונותיה יום-יום: מי הם העמים סביביה; וחשבה לנס: כל יום וכל שעה שלא קם עליה המבעיר-בתיה והורג-משפחותיה..." אורי צבי גרינברג. [ליצירה]
- [ליצירה] אללי אשר יגורנו בא לנו [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! (גם השם..) (ראי דברי ראי"ה קוק על יוסף בעין איה ברכות נ"ה) [ליצירה]
- [ליצירה] ניחמתני, פלוני אלמוני, ניחמתני. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ותמים. לחיי הנאיביות. [ליצירה]
- [ליצירה] פעמיים הרב קוק 1. הרב קוק האב התעלף כששמע את החשבון האישי של הטבח ביהודי חברון ושאר המקומות. 2. קראתי פעם סיכום של שיעור של הרב קוק הבן. היה כתוב שם משהו כמו: "בשנת תקמ"ד היו הפרעות בז'בוניוב. נרצחו אז עשרות יהודים (הרב בוכה). וכו'." מה שאני רוצה לומר הוא שהחשבון האישי והכללי הם שני קוים מקבילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, "שערי דמעות אינם ננעלים", אבל מה נעשה ושערי הדמעות שלנו נעולים. [ליצירה]
תגובות