מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת רק את זאת שיושבת משועשעת כולה, מתצפתת ומקטלגת את הכיתה- מי המלכה מי המלך, מי עבר מאיזה מחנה לאן וכו' וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] ספקנות לשמה אצל הרב קוק- מאן דכר שמיה?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!. נדמה לי שיש סתירה בין שם השיר לתוכנו. אולי זה יכול להצביע על הבלבול בו אנו מצויים בכל הקשור למקדש. לשאלתך "לשמחה מה זו עושה" חשבתי שאולי השאגות האלה בעומקו של דבר הם סמל לכך שבאמת אנחנו קצת שמחים על זה שבית המקדש חרב, ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] מקבל את ההערה. אבל אז האמירה האידיאולוגית- פוליטית שכל השיר הזה נולד בגללה ואותה הוא בא לזעוק, תאבד. אולי יש דרך שלישית - אז עידכנתי והוספתי קו היוצר אתנחתא מוזיקלית. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שהכותרת הפוכה מהתוכן, שהרי אחד המוקדים של החסידות הוא חווית השיתוף של בני החבורה. לעומ"ז בסיפור מתואר אדם המנותק באופן קיצוני מן החברה, ולכותב פתרונים. [ליצירה]
- [ליצירה] עזוב שטויות! זרוק את בטהובן, קח את הגדול באמת, באך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה מסתורין ביצירות שלך המעורר למחשבה וגם כאב עצור. נדמה שרק אתה יכול לדעת על מה השיר בעצם מדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שתי נקודות לאלפא קנטאורי. מתקרבת בבקשה לקרוא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ולכן אסור להכניס נשק לבי"כ [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים [ליצירה]
תגובות