מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] כל העניינים- גשרים, כל הדברים –גשרים ענף אל ענף וכנף אל כנף- קשרים ובכל יש אנשב להציץ ובכל יש שערים. גם כל הגופים גשרים: אבר אל אבר גשור; כח ההמשך בכך. דמע אל דמע קשור ממישור אל נהר מבקעות אל הרים. מאבן אל אבן כמן מצח אל מצח וחיק אלי חיק- קרנים, מילים משפתים.. כח מגנט, מיתרים; בין שדי ילין.. לילות בהמית משברים. מתחת- תמיד תהום מים ומעל- ציפורים. תשט"ו תשי"ט אורי צבי גרינברג (אנחה עמוקה עמוקה עמוקה עמוקה) [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת רק את זאת שיושבת משועשעת כולה, מתצפתת ומקטלגת את הכיתה- מי המלכה מי המלך, מי עבר מאיזה מחנה לאן וכו' וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] דעתי האישית היא שהסיפור כתוב טוב אבל הסיום מניפולטיבי ולא ביטוי מריר ואותנטי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מה הטכניקה? [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי ברב יוסף ואמרתו: ייתי, ולא אחמיניה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים. אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] בסיפור שלך יש לפחות אות אחת מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם דרך להקפיץ יצירה :-) לגיטימי! שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא הן בתוכן הן בצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה המקורית- [ליצירה]
תגובות