מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
אין הרבה מה לדבר:
יצירת מופת בכל המובנים.
מזמן לא אחזה בי כזו צמרמורת.
מטיח שאלות עצומות ונוראות, רב עוצמה באופן יוצא דופן, מזעזע את אמות הסיפים.
"למי שאינו מאמין" קשה לחיות אחרי קריאת סיפור כזה, וגם למי שכן מאמין.
זר.
[ליצירה]
מרשים ביותר בעיני. אתה מצליח להעביר בעוצמה את הלעג וגם את המרירות.
משפט הסיום מדהים- נועץ את המסמר האחרון וסוגר עניין.
והמעניין הוא שכל זה בחרוזים, בניגוד בולט לרעיון של השיר.
[ליצירה]
הזכרת לי משהו שקראתי פעם. הרב אורי שרקי כתב שם שבעיני היהדות יופי מצוי היכן שיש חיים וזו בעצם הגדרתו, לעומת התרבות היוונית שהכניסה את היופי לקטגוריות, מה שמכונה "אסתטיקה".
[ליצירה]
נפלא...
מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע..
גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה.
כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב.
בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא:
"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"...
תגובות