מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
כל העניינים- גשרים, כל הדברים –גשרים
ענף אל ענף וכנף אל כנף- קשרים
ובכל יש אנשב להציץ ובכל יש שערים.
גם כל הגופים גשרים: אבר אל אבר גשור;
כח ההמשך בכך. דמע אל דמע קשור
ממישור אל נהר מבקעות אל הרים.
מאבן אל אבן כמן מצח אל מצח וחיק אלי חיק-
קרנים, מילים משפתים.. כח מגנט, מיתרים;
בין שדי ילין.. לילות בהמית משברים.
מתחת- תמיד תהום מים ומעל- ציפורים.
תשט"ו תשי"ט
אורי צבי גרינברג
(אנחה עמוקה עמוקה עמוקה עמוקה)
[ליצירה]
שיר יפהפה!
אבל אם מותר לי להעיר, יש בו כמה ביטויים שלא מתאימים לאוירה כמו-"שיחררתי מהגיטרה" "נתן קפיצות" "מזנקת" "אין לי מושג". אלו מילים של יום חולין והיה כדאי לדעתי לשנות אותן ואז השיר יהיה יותר הרמוני.
תגובות