משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
מקבל את ההערה.
אבל אז האמירה האידיאולוגית- פוליטית שכל השיר הזה נולד בגללה ואותה הוא בא לזעוק, תאבד.
אולי יש דרך שלישית - אז עידכנתי והוספתי קו היוצר אתנחתא מוזיקלית.
[ליצירה]
שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא.
תגובות