היה לילה עמוק ונושם כתמיד בניסן, היֶרח. (מסביב למדורה, נתן אלתרמן, הטור השביעי, תש"ח) אחרי שנתיים אתה מוציא את הדפים ומנסה לפענח את הכתב. הוא רועד, הכתב, אבל בתשיעי באפריל זה כבר לא מהפחד כי אז כבר הבנת טוב מאוד שלך אין בעצם ממה לפחד כי אתה מאחורי המיגון. כנראה זה מהקפיצות של הנסיעה. איך שצחקנו על הנהג החדש שהחליף את זה שיצא כי אשתו היתה צריכה ללדת. כמה הוא רעד כשנכנסנו לסימטה הצרה עם הגשם של המטענים, זאת עם שלט הפרסומת הענק של השהידים. המסכן, עדיין לא הבין שזה רק עושה רעש כשאתה מאחורי המיגון. "-9/4 נוסעים ל'רחמנים' 0530. יום אחרון? השכמה מיותרת לגמרי. ביקשו שנבוא. הלילה עבר בשינה טרופה. (הכתב מטושטש, כנראה הנהג נתן גז) רבונו של עולם!!! 0535. 'ינוב' נקלע למארב יש נפגעים. 4 פרחים! 0834. הרבה הרוגים." זוכר. איך הקשר צעק פתאום "קודקוד נפל!". ואתה עמדת רק 50 מטר משם, ועוד איזה 1000 מ"מ של המיגון (על פי פרסומים), ולא יכלת לעשות כלום. כלום! לפעמים אני שומע אותו בקשר של מונית. נדמה לי שבעיתון היה כתוב שגם הוא נהרג. אתה גם נזכר איך המג"ד ההוא בתוך כל הברדק הלא נורמלי שהיה שם אומר שיתקשרו לחצאית של קודקוד כי יש לה את הרשימה של הטלפונים של החיילים והלב שלך כאילו מת. פשוט היה שם ברדק רציני, חשבו שבכלל חטפו אותם. אם אמרו לה כבר אז? לא יודע, הרי באים מקצין העיר עם רופא והכל. אבל בסוף לא חטפו אותם הם רק נהרגו. "-1237. כאילו עברו דקות." כן. מסתבר שזה היה ב 1237 כשהסתכלת בשעון וזה הנס היחיד שהיה שם, איך שהזמן התכווץ. ב1345 קודקוד 'גבורה' בכבודו ובעצמו עולה בקשר. אבל מול מי? אתם לא תאמינו, אני יודע. מול המג"ד. המג"ד. קודקוד גבורה, אתה עם כל הנסיון? למה המג"ד? היית צריך לעלות מול הסמ"פ-- זאת אומרת המ"פ, כמובן. אבל הוא עלה מול המג"ד, אמר לו, מבין שאתם חזקים וממשיכים, או משהו כזה. מול המג"ד. אחר כך, אחרי הכל, הוא הגיע לימ"ח עם כל הקודקודים ולחץ לכולם ידיים עם חיוך כזה צנוע. אחר כך שבר ימינה והלך לפוליטיקה. זהו פחות או יותר. ב0900 היינו כבר ב'גינת' וב1015 קיבלנו כל הצוות 24 שעות בבית, מאוד רחוק מהמלחמה הזאת. סליחה מכל המלחמות, מהעימות נמוך העצימות. ובערך ב1200 אתה כבר בבית אחרי שבדרך ראית את האוטובוס הקרוע לא רחוק מיגור. דווקא היה טרמפ מאוד מעניין עם ה-טייס דאונים מבית השיטה שעושה כבר חמש'רה שנה מילואים בהתנדבות. אמר שלפי העננים הוא רואה שיש מצב לדאות עכשיו. בדרך אתה משנן לעצמך שמה שהכי חשוב זה לא לשכוח להשיג בכל מחיר חתיכת ספוג כדי שיהיה יותר נוח לשבת. * אם היית דרשן של אותות קריאה בקשר אולי היית עושה מהם דרושים. בינתיים אתה רק רוצה להגיד, אם יש עוד בכלל מי שמקשיב בעולם, שלדעתך האישית והבלתי הומנית בעליל, גם נקמת דם סטודנט עוד לא ברא השטן. שנים שהוא מנסה אבל הוא לא מצליח. כלום. לא נקמת סטודנט ולא שוטר שהתנדב ועזב הכל והלך.