[ליצירה]
"טקס השכבה", עושים את יודעת למי?
לא נעים לכתוב כך על הבנות שלך, את לא רוצה להספיד אותם, נכון?
וכן כותבים 'אפסיק למצוץ' ולא יפסיק, הדוברת דוברת בבגוף ראשון ולא שלישי.
אבל בכללי הקטע מרגש ומזכיר לי בתים מבולגנים שנתקלתי בהם.
[ליצירה]
נכון שזה שחוק, אבל גם לפני השואה אף אחד לא האמין שזה יקרה.
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה הצליחו לגרום לעם שלם לשנוא קבוצה מסויימת ללא כל סיבה נראית לעיין (אגב, האשימו את היהודים שהם לוקחים את כל הכסף של גרמניה, מדברים כל הזמן על הכספים שמושקעים בהתנחלויות, ההקלות שכבר לא קיימות).
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה עשו דמוניזציה מטורפת לאותה קבוצה.
בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על הדברים הדומים. אמנם יש גם הרבה שוני: הרבה קשרי משפחה (מן הסתם הרבה יותר מאשר שם), הרבה אנשים שלא יתנו לדבר כזה לקרות.
גם לא מדובר על יהודים גלותיים חסרי אונים, רובם שירתו בצבא. וכן כל מני אפשרויות אחרות.
אבל מי שמכבה את הנורות האדומות (והרבה כאלו נדלקו לאחרונה) לא נכון הוא עושה. עמונה היא כבר לא נורה אדומה. עמונה זו השריפה שהתחילה לבעור.
[ליצירה]
החרגולים האלה פשוט הזכירו לי את הגימלאים....
אבל יבוא יום וגם בניהם ובני בניהם שמזלזלים בהם כ"כ יגיעו לגימלאות... ואליהם יתייחסו בדיוק באותה הצורה!
[ליצירה]
לחי בסרט: תודה על התגובה.
ניסיתי להביע כאן את המעבר מחוסר האונים לכח, מעבר שמקורו בהתבוננות פנימה, באומץ רב, בהעזה להביע את הכאב, מקפיצה לים ברגע אחד, מתעצומות נפשיות שמגיעות ברגעי משבר כשאין יותר לאן להמשיך ואז ישנם 2 ברירות: האובדן, או הכח. הבחירה בכח היא רגעית, וכמעט ספונטנית. הבחירה הזאת היא מיידית כמעט, ומפחידה נורא. אחריה כבר אין דרך חזרה ולרב החיים משנים את מסלולם.
כאן - התחלתי לשדר כח!
הרקע לסיפור זה הוא אונס ע"י אדם מוכר ויהיר. שגרם לי לפתח דימוי עצמי של קרבן. רגע השינוי הוא הרגע שמתוך אינסטינקט וקפיצה לים החלטתי להיאבק לחיים או למוות על כבודי כאישה.
בכוונה לא סיפרתי את הרקע מכיוון שסיפור זה נועד גם לאחרים. השתדלתי להוציא מהסיפור כל גורם שקשור רק לסיפורי ולהפוך אותו למצב בו כל אישה שסיטואציה זו נוגעת אליה תוכל להזדהות ולהתחבר
[ליצירה]
צה"ל אינו מכוער!
זה לא הצבא שמכוער. זהו החומר האנושי שבו.
בצבא ניתן להגיע לעמדות מפתח ע"י הפעלת מרפקים.
כאשר החזק דורך על החלש ולאו דווקא המוכשר יותר.
כך קורה שהחיילים מורכבים מחומר האנושי טוב יותר ממפקדם, מה שמכניס את האחרונים למצב כזה שהם מנסים לתקוף אותם כדי להוסיף על מעמדם...
אז נוצר הרושם של "צבא" מלוכלך.
יש להיאבק על צבא מוסרי יותר. לא רק דרך החיילים, אלא ביחוד דרך המפקדים!!!!!
[ליצירה]
אין בעולם חטא ועונש, אלא האדם בוחר במסלול בדרך בה הוא רוצה ללכת. בסופה ממילא יהיה הגמול.
בחר בדרך הרעה - הוא אשם בעונשו.
פרש מדרכו הרעה - וממילא לא יגיע אל העונש.
המקום מציב לנו את אפשרות הבחירה וביופי תבונתך ניסחת את שלב ההתלבטות לפני הבחירה עצמה בחן רב!
בהצלחה בדרכך.
יהי רצון שהמקום יאיר את עינייך לגבי הדרך הנכונה עבורך!
[ליצירה]
השתיקה הכתובה
אלומה - מתת יש לך מלמעלה.
הזמן שעבר בלי לראות את התוקף.
האפשרות לשבור את השתיקה.
עברתי סיפור די דומה לשלך. אך נגזר עלי לשתוק כי מדובר בבן משפחה. ואילו יגלו זאת - רב השבר וההרס על השחרור!!! ואין שמחה משפחתית שהתוקף אינו שם!!!
[ליצירה]
עוד דמעה קטנה מבצבצת מעיני...
רגשת אותי. הבעת חברה שלימה, אמונה עיקשת, עיוורת במילותיו העדינות של שלמה המלך (ידידיה).
בדרך כלל אני לא אוהבת שמשתמשים בקטעים משיר השירים, התיאור לא לפי מה שכתבו חז"ל מילה במילה אינו נראה לי הולם וצנוע מספיק. אך כאן היתה הרבה צניעות, עדנה, תקווה ואהבה...
תודה לך!