...ולאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: לזה, דחית בקש. לנו, מה אתה אומר? (מדרש תנחומא) ---- אני דוחה את עצמי בקש דוחה ודוחה וכשאני יוצא בשאלה לי אין מה לומר ואינני חוזר בתשובה. אך בשעה זו שרכבות אקספרס דוהרות אלי לא נותרת עוד ברירה אז נותר רק להיות נתלה באילנות גדולים להנתן בין השמים ובין הארץ ולהוסיף לחיות עם השבטים התקועים בלבי. ולפעמים גם להאחז באילנות שנגדעו מכבר כניצול הזה האוחז בשברי ספינתו שטבעה. הנה בלב הים הסוער עכשיו רק הוא והם ופתאום כל כך יקרים הם לו והוא מחבקם.