שלום עכשיו !
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם זו היתה תמימות זה היה עוזר, אבל זו פשוט עקשנות ילדותית. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב :( [ליצירה]
- [ליצירה] אין בסוף עולם אחר. שלום לתמימות. [ליצירה]
- [ליצירה] 'הפיגוע בירושלים' הלואי שהיינו יכולים להגיד דבר כזה, אבל לצערנו היו יותר מידי.. אכן, שלום לתמימות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לשמואל שמואל אם אתה רואה, זה בשבילך!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד בעיני. יודע מה, בימים אלה של דמוניזציה של צה"ל, הלואי ויקראו לחיילינו 'סתם חיילים'. גם משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] תשמע. הפגנת פה יכולת מצויינת לתאר תחושות רגשות ומצבים מורכבים בעוצמה וברגישות רבה. משפטים כמו: "בשנים האחרונות גיליתי שאני נוטה יותר ויותר לשבת באפלה, כי בחושך אני לא רואה כמה שאת לא נמצאת איתי. פיתחתי גם חיבה לחדרים קטנים. בצמצום הזה, יש סביבי פחות חלל שאת אינך בו." "טורפת הנייר" או "בעוד שתי דקות אקום, במפתח אחד אפתח את הדלת ובמפתח שני אנעל את פני" ועוד, הם פנינים של ממש. אבל לדעתי יש פה בעיה והיא, שבדיוק כמו ב'סיגליות' התסריט הוא לגמרי לא אמיתי. בעצם זה מה שקורין בלעז גימיק, זה סיפור דמיוני לחלוטין שלא היה ולא נברא, שהרי לא במשוגעים עסקינן. כמובן שהבעיה שהוא מסתובב סביבה היא אמיתית, אבל התבנית עצמה דמיונית. אפשר לומר שזו פרסומת למוצר שנקרא: "שמר את אהבתך". לכן לדעתי האישית אם היית לוקח את הרגישות הזאת ויוצר איתה משהו אמיתי באמת, ללא הצורך הזה להביא לאבסורד, זה היה נפלא. מקווה שאני מובן, זר [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש! אני מנחש שהשם אבסורד רומז לכך שלפעמים מתייחסים לכלב יותר טוב מלבן האנוש. זה בכל אפן מה שנצנץ בראשי למקרא הדימוי. [ליצירה]
- [ליצירה] דעתי הפוכה בתכלית- למרות שאינני מבין את השיר לגמרי, אני חש את הזעזוע שיש בו. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אני שולח הודעתי על פני המים: חמוד, גדלת. תן לאחותך תגובה! (ה' אלול תשס"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד... מזכיר את הסגנון של יודה עמיחי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר מיוחד. המרירות הזאת, איך שהיא נזרקת עליך ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] "...והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר (שקורין 'שלאס')..והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאוד...ובא לפלטין אחד...והיה שם נאה ויפה מאוד...וראה שם מעדנים ומאכלים טובים...והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה... אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזוית והכירה אותו. ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: אתה מכיר אותי. והשיב לה: הן, אני מכיר אותך, את היא הבת מלך שנאבדה. ושאלה אותה האיך באת לכאן? והשיבה: באשר שאבי המלך נזרק מפיו הדיבור הנ"ל. וכאן המקום הזה ל א ט ו ב." (מעשה מאבדת בת מלך, ספורי מעשיות משנים קדמוניות, ר' נחמן מברסלב) [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאני רוצה הוא להזכיר שלפני 60 שנה השיר שלך היה בטל ב6 מיליון. ולא באתי לגמד את הכאב ולא לתרץ שום קושיה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם דרך להקפיץ יצירה :-) לגיטימי! שנה טובה! [ליצירה]
תגובות