משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
מספר מילים
סיפור מורכב שמעלה כמה וכמה נושאים כבדים ביותר ובכלל זה הבטים מוסריים. אני מניח שלכן נכתב גם פה.
אולם בניגוד לסגנון כתיבה נפוץ של סיפורים כאלה, ניכר שסיפור זה נכתב מתוך שימת לב לכל משפט ולכל שם.
מכאן האפשרות להפוך בו ולהפוך בו.
תפסתי את האירוניה המרה במשפט: "את לא יכולה לעשות כל מה שבראש שלך". עדיף היה לא לפרש אותו והמבין יבין. ומי שלא הבין- הפסיד. קישון כבר כתב על הסופר שמוכרח להיות בינוני אחרת איש לא יבין אותו.
תגובות