משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
אסף אל תדאג, בסוף הוא יקרוס זה בטוח. א'- זה קורה מדי כמה שבועות וכבר מזמן לא קרה. פעם אחת זה יקרה והכל גם ימחק ויללה להתחיל הכל מבראשית.
ב'- תחשוב על זה שנחצה קו ה9000 יצירות, שלך תדע כמה תווים זה אומר, לא בא לי אפילו לחשוב. בכל אופן קצב ההתוספות של היצירות פה בטוח יותר מהיר מקצב התפתחות המחשבים, שגם הוא כידוע בכלל לא איטי.
לכן תהיה רגוע, זו רק שאלה של זמן.
[ליצירה]
[ליצירה]
כן... העיקרון הוא דו כיווני, אבל בלי ספק הדוגמה המצמררת עליה בנויה היצירה- המילה הזאת ""שטחים"" (ולא ביקשתי "ערש האומה", "נחלת אבות" או "רגבי אדמתנו". בכלל לא. רק "יהודה ושומרון" ,זהו)- היא אחת מני רבות מאוד שמשרתות את הצד השמאלי של הגדה.. אה, סליחה, המפה הפוליטית. ואותי זה מ-ש-ג-ע---------------------
[ליצירה]
פעמיים הרב קוק
1. הרב קוק האב התעלף כששמע את החשבון האישי של הטבח ביהודי חברון ושאר המקומות.
2. קראתי פעם סיכום של שיעור של הרב קוק הבן. היה כתוב שם משהו כמו: "בשנת תקמ"ד היו הפרעות בז'בוניוב. נרצחו אז עשרות יהודים (הרב בוכה). וכו'."
מה שאני רוצה לומר הוא שהחשבון האישי והכללי הם שני קוים מקבילים.
תגובות