[ליצירה]
נחמד. יותר מדי עשוי.. דווקא בטבע, שאמור להיות לא מלאכותי. אבל העבודה יפה, נקייה.
[ליצירה]
[ליצירה]
קהות החושים מובנת, גם אחרי הרף עין של 60 שנה. השאלה היא אם משלימים עם זה, וגרוע מכך עושים מזה אידיאולוגיה, או בוכים על זה.
ואצ"ג בהקשר זה --
"...היהדות הישנה, הפשוטה, שמנתה את ימיה וירחיה כפי הלוח העברי שלה, מקדם מלכות, ולא כפי הלוח הגויי, ידעה: מה-השעה-שלה-בעולם ומי הוא העולם הסובב אותה.
היא לא קראה ספרי היסטוריה בשבעים לשון, אבל היא קראה תנ"ך ומדרש, ש"ס ואגדות, ומגילת איכה וקינות. ממזון זה ניזונה לדורותיה וידעה מניסיונותיה יום-יום: מי הם העמים סביביה; וחשבה לנס: כל יום וכל שעה שלא קם עליה המבעיר-בתיה והורג-משפחותיה..."
אורי צבי גרינברג.
[ליצירה]
תיקון טעות
לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו
[ליצירה]
לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים.
אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד.
תגובות