יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".
[ליצירה]
נפלא!
במיוחד הסוף. ממש מקסים הסוף. ה"אולי" הזה, שמביע את חוסר הידיעה והתהיה לגבי ההמשך, לאחר התלאות והסערות שמע' היחסים נטלטלה כבר.
ויפה גם הניגוד שבין המערבולת בבית הראשון, שמתארת את הסערה שהיתה שפגעה במע' היחסים, ואת ה"בחישה" שמוצעת בבית האחרון, שהיא בעצם הצעה למערבולת חלופית - להבחש לאחד...
יפה.
[ליצירה]
מממ...
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
ואו, אתה כ"כ מוצלח!
איזה שיר!
כל כך מקסים! גם הרעיון, וגם משחקי המילים המגיעים לשיא שנינותם בשורה האחרונה!
וואו, אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, ללא ספק. אתה ממש ממש מוכשר.
ואגב, תודה על הביאור. מרב השתוממות לנוכח האהבה התמימה והנועזת שכחתי בכלל את כותרת השיר ואת ענייני המבול ואילולא הביאור שלך הייתי מחמיץ עוד רובד מקסים בשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא ממש מבין למה,
אבל השורה האחרונה בשיר, היא כל כך כל כך אינטימית, כל כך נשית, כל כך נהדרת. שורה כזו שמפחיד לגעת בה בידיים לא נקיות.
שיר מקסים. אם כי אני חייב להגיד שאני לא כל כך אוהב את השימוש בדימוי הפירורים, הוא קצת שחוק. פירורים, שברים וכו'. את יודעת.
אבל זה שיר נפלא. את כל החלק הראשון שלו (עד הסוגריים) בכלל לא קראתי כשיר אהבה, אלא כמשהו יותר קוסמי, יותר בכיוון הארספואטי. רחמים שהם אדוות כאב. *זו* ארספואטיקה. נפלא, נפלא.
רחמים שהם אדוות כאב.
[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
מרגש!
תודה לך חתולי היקר, על הניתוח המופלא.
לאחר קוראי את הדברים, לא יכולתי שלא לחוש כי במשפטה האלמותי של היוצרת החשובה עדי אשכנזי "מה זה השטויות האלה אומנות" יש הד ליצירת אומנות זו. אין ספק, כי אשכנזי המאוחרת מתכתבת עם ממ ממ, ובפראפראזה נועזת וחסרת כל מעצור על יצירת המופת שלו, היא חושפת לפנינו צדדים נוספים ומרתקים בדיאלקטיקה ה"ממ"ית הקרועה והשותתת.
בברכת,
בחייכם.
[ליצירה]
חמווווודד!!
ממש אהבתי!
אבל את שורת המחץ אולי הייתי מנסח אחרת...אולי בלי הסוגריים?
חבל שלא אני כתבתי קטע בשם - "אמצתי ילדה" - כי אני גם מרגיש ככה!
בקיצור - הזדהות עמוקה!!
=)
[ליצירה]
מצטרף לקודמי...
אכן, מבט זדוני ביותר....אבל לא הייתי אומר בהכרח רשע!! גם זקן שובב מתאים לו...
הלובן מקדימה נהדר, נראה ממש כאילו שהוא מואר.
אבל יש לי קצת בעיה עם הזנב הדקיק. גם הצבעים הכהים מידי באמצע קצת לא במקום לדעתי...
אבל זה ציור מצויין, סה"כ!
[ליצירה]
הוי, אלוהים.
"מחר אהיה במורא גדול".
אני לא יודע אם קראתי את השיר כמו שהתכוונת, אבל הזעקה הנוראה לאלוהים שאני קראתי בו כמעט וגרמה לי לבכות.
וזה ממש מתחבר לי למה שנאמר לפני כמה ימים, על שנאה וכעס הגדולות מאדישות וטובות ממנה.
"אני אברא/ אני זעם".
אני גם.