יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".
[ליצירה]
מממ...
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
את טובה, את יודעת?
:-)
נקודת מבט חדשנית ונועזת. במקום להלל על הקבוע, ולידום נוכח המשתנה, המפליא, הנורא, את מבקשת לידום על הקבוע, ולהזדעזע ממנו כמו מן המשתנה.
"ריצוד קווים מרוסקים של אור שחר על הקיר שלי ועל הרצפה", זאת שורה הרבה יותר מפנטסטית.
מקסים.
[ליצירה]
חמווווודד!!
ממש אהבתי!
אבל את שורת המחץ אולי הייתי מנסח אחרת...אולי בלי הסוגריים?
חבל שלא אני כתבתי קטע בשם - "אמצתי ילדה" - כי אני גם מרגיש ככה!
בקיצור - הזדהות עמוקה!!
=)
[ליצירה]
ואו, אתה כ"כ מוצלח!
איזה שיר!
כל כך מקסים! גם הרעיון, וגם משחקי המילים המגיעים לשיא שנינותם בשורה האחרונה!
וואו, אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, ללא ספק. אתה ממש ממש מוכשר.
ואגב, תודה על הביאור. מרב השתוממות לנוכח האהבה התמימה והנועזת שכחתי בכלל את כותרת השיר ואת ענייני המבול ואילולא הביאור שלך הייתי מחמיץ עוד רובד מקסים בשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא ממש מבין למה,
אבל השורה האחרונה בשיר, היא כל כך כל כך אינטימית, כל כך נשית, כל כך נהדרת. שורה כזו שמפחיד לגעת בה בידיים לא נקיות.
שיר מקסים. אם כי אני חייב להגיד שאני לא כל כך אוהב את השימוש בדימוי הפירורים, הוא קצת שחוק. פירורים, שברים וכו'. את יודעת.
אבל זה שיר נפלא. את כל החלק הראשון שלו (עד הסוגריים) בכלל לא קראתי כשיר אהבה, אלא כמשהו יותר קוסמי, יותר בכיוון הארספואטי. רחמים שהם אדוות כאב. *זו* ארספואטיקה. נפלא, נפלא.
רחמים שהם אדוות כאב.