יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.
[ליצירה]
וואו...אפשר לעשות כאלו דברים במחשב???
טוב, מן הסתם צריך בשביל זה המן כישרון, כמו שיש לך...
מדהים...
נראה ממש תלת מימדי, וההשתקפויות בזכוכית מוסיפות המון.
[ליצירה]
אלוהים!
אוי לה לאותה בושה...
מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו.
אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא.
אכן, נפלתי חזק.
תודה דנדוש :)
[ליצירה]
אין לי ספק,
שזהו אחד השירים היפים ביותר שקראתי מימי.
אילו מילים נוגות ויפות! וגם המשקל (חוץ ממה מעידות) כל כך מושלם!
וכל האווירה של השיר, ו...אין.
שיר זה הוא מדהים עד בלי די.
וגם לי שלוש האחיות האפורות הזכירו מייד את אורדו ארוון ואורגוח היקרות, שארגו את רקמתו של טרן...
אמרתי כבר שהשיר הזה מקסים כלכך כלכך???
=))
תודה לך.
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".