יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.
[ליצירה]
אוווווו איזה יופיייייייי!!!!!!
הדס-!
את,
אחת המשוררות הטובות ביותר שמצאתי באינטרנט,
וכיוון שאני מכיר בעיקר כאלו,
הרי שאת אחת המשוררות הטובות ביותר שאני מכיר,
אם לא האחת.
הנושאים שלך מקסימים, המילים שלך קולעות בדיוק,
ובד"כ בד"כ המשקל של השורות מושלם, למרות שלפעמים יש אני חש בכמה צרימות, אבל לא נורא...השאר מכפר על זה.
ובאשר לדרקונים, אני לא מכיר את אלו שדברתם עליהם, אבל אני כן מכיר כמה שאפשר לסמוך עליהם, כמו גורבש, של קרוליינוס הקוסם הירוק (ותודה לחתלתול של שרדינגר שהזכיר לי את שמו), או יוסטס, לפני שאסלאן קילף אותו, אף כי יושרו של זה מוטל מעט בספק.
וכמובן, ישנם דרקונים שלעולם לא אסמוך עליהם, כמו הגברת תותבת, או סמוג.
=)
[ליצירה]
את טובה, את יודעת?
:-)
נקודת מבט חדשנית ונועזת. במקום להלל על הקבוע, ולידום נוכח המשתנה, המפליא, הנורא, את מבקשת לידום על הקבוע, ולהזדעזע ממנו כמו מן המשתנה.
"ריצוד קווים מרוסקים של אור שחר על הקיר שלי ועל הרצפה", זאת שורה הרבה יותר מפנטסטית.
מקסים.
[ליצירה]
נפלא!
במיוחד הסוף. ממש מקסים הסוף. ה"אולי" הזה, שמביע את חוסר הידיעה והתהיה לגבי ההמשך, לאחר התלאות והסערות שמע' היחסים נטלטלה כבר.
ויפה גם הניגוד שבין המערבולת בבית הראשון, שמתארת את הסערה שהיתה שפגעה במע' היחסים, ואת ה"בחישה" שמוצעת בבית האחרון, שהיא בעצם הצעה למערבולת חלופית - להבחש לאחד...
יפה.
[ליצירה]
גוד לורד!
מרגלית זו היתה בידך כל השנים הללו, ואני ידעתי ולא טרחתי לקראה!
יא, בא לי לדפוק את הראש בקיר.
אתה פשוט מלך!
ענק ענק ענק.
אמנם לא את כל הבעיות המתמטיות היכרתי (מיזה לבל, ומה הבעיה שלו עם לחתוך לרוחב??), אבל לא היה קשה להבחין שמדובר בבדיחות שנונות.
היו קטעים שממש נקרעתי מצחוק...נניח, הקטע שאוילר צועק "עשרים!"
זה פשוט קטע חובה לכל חובב מתמטיקה. כל כך הרבה בעיות מתמטיות, כל כך הרבה פרטים ביוגרפיים, והכל ארוז כל כך יפה ומצחיק.
ועוד לא אמרתי כלום על הסוף, שכל כך מתבקש אחרי הרמיזות המפוזרות לאליס לפני כן, ושהוא כל כך אתה, וכל כך מקסים, וכל כך הותיר אותי בלי מילים...