[ליצירה]
ספתא, תעשה לי ילד!
אופס, רגע, לא המקום הנכון, זה מה שכותבים בתגובות בבמה חדשה.
לומשנה, ספתא, זה משובח, ואני מצטערת שלויכולתי לעזור בעניינים הטכניים ושמחה שהסתדרת איכשהו ואני מאוד אוהבת שירי גרוש אם הם כאלה.
(וסוגריימים זה יופי של דבר, הרשה לי להצטרף למה שסומסום ומנחם אמרו).
שבצ'לום חומד.
[ליצירה]
הרשה לי להיות טכנית בלבד
אהבתי את העובדה שיש לך סגנון מגובש (יחסית) בהגשת יצירותיך.
ניתן לזהות את החתימה האישית. הסרבול המכוון (או שלא?), זה שדורש לקרוא לפחות פעמיים כל משפט ולגלות בו משמעויות נוספות, שבקריאה ראשונה אולי פוספסו.
הרבדים - בהסרת כל שכבה מתגלה עוד אחת, אוצרת בתוכה מטענים נוספים, הצובעים את המילים בגוונים נוספים.
העומק.
האומץ.
ואפסיק כאן.
[ליצירה]
שיר משובח
ואני מבין למה בגרוש.
הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח)
מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא)..
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
* (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם.
לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות.
[ליצירה]
מה?! נתנאל איזק כתב את זה בכלל.וזה פורסם במדור השלולית בסופשבוע במעריב, וזה מוקרא כמעט בכל טקס סוף מסלול וכומתה בגולני עד היום.
קטע יפהפה אגב.
[ליצירה]
שיר ממש נחמד. רואים שאתה אוהב את הדרום.
ואגב, שמואל, ברור שקר לך שם בחדר, אם תסגור את החלון, אזי יהיה לך טיפה יותר חם, וכך תוכל לכתוב שירים ללא המעיל וביתר נוחיות, ובא לצבא האדום גואל.
נמישה, עכשיו אני יודע לאן לפנות כשאצטרך בירורים שונים על אנשי מחתרת נסתרים. כה לחי!
[ליצירה]
טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
ואני חושב שחסר לך בורג.
מה קורה פה? רק חסר שהאתר יהפוך להיות כמראה למפלגה דתית קטנה
ולא משפיעה, כשבתוכה מבעבעת פוליטיקה של חרקים.
מה יוצא מזה? יוצא שהמפלגה לא זזה מטר, אלה שעוזבים אותה עושים
זאת בטריקת דלת והכפשות דלות תוכן ופופוליסטיות בגרוש אצל רינה
מצליח (שמצחקקת בהנאה), והכי חשוב, יוצא שם רע לאלה שהמפלגה
(אתר, אם לא הבנתם) באמת חשובה להם, ושהם פה כי הם הם נהנים.
אל תהפכו את את האתר הצנוע והחמוד הזה לפורום התנגחויות. יש
מספיק מקומות להתנגח בהם (ומי שמעוניין, ולא מתביש בזה מוזמן
לפנות אלי. <ולא. לא ע"מ לקבל המלצות לפורומים, אלא כדי לקבל
המלצה ליופי של פסיכולוג>)
מודה מודה. יש פה ושם מקום להעלאת טונים, אבל חשוב תמיד שידעו
מתי הטון צריך להיות מספיק גבוה כי לעבור למסרים אישיים ולא
להפחיד את הכלב של השכנים מלמטה. מלמטה.
בוקצור, תפסיקו לגרום לעורכים להתעסק במחיקות. מסכים חלקית עם שרה -אל תלכלכו *להם* את הערוגה, ותנו להם להתעסק בסינון יצירות, ולא בסינון תגובות. (ותרגישו חופשיים לתת לי
קישור לפה אם וכשאפול בזה בעתיד.)
ואליך יוסף, סיפור מהנה וקולח, למרות שחסר טיפה ה'מסביב',(יעני
איך ולמה, העלילה קצת סתומה)
מה שכן, כיף לקרוא סיפור מיוצר שרואים שיש בו הרבה כישרון
מסיפורן כזה קצרצר.
מחכה לעוד, והוספתי למועדפים.
כל טוף.
נ.ב פלג, יש לך יופי של יצירות. למה לך לגרום לזה שמי שיקרא אותך יקשר את השם שלך לתגובות לא ענייניות במקום ליצירות יפות?
אינלישמץ מה הסיפור (אם יש סיפור) בינך לבין מי שזה לא יהיה, וזה גם לא מעניין. יש לי שמץ לגבי זה שאפשר לכבות את שריפה כבר עכשיו ובדרכים מקובלות נעימות ונסתרות מן העין, שיובילו לזה שכולנו נקרא עוד יצירות יפות שלך ושל מי שזה לא יהיה שרבת איתו בלי לחשוש לחילופי מהלומות בתגובות למטה.
מקווה שתנשום עמוק, ותחזור לפה רגוע עם ארסנל של יצירות, ואצבע קלה יותר על ההדק של התגובות האישיות במקום על ההוא של התגובה הכללית, ושהתגובה רק תבנה.
בהצלחה.
[ליצירה]
חשבתי
ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)