[ליצירה]
מקסים
מקסים,
מעביר טוב את תחושת הצפיה ומיד לאחריה- השינוי.
לא אהבתי שהשפה מליצית מדי, מעט מרוחקת. זה נותן תחושה משתדלת מדי, לא אמיתית.
עם זאת- הרגש בהחלט משכנע באמיתיותו.
זה שיר אירוסין?
(ה"מזל טוב" עומד על קצה הלשון. לשחרר אותו?)
[ליצירה]
היום, רק היום
לחיות את הרגע במילואו, מתוך אומץ, בלי פחד ובשקט פנימי, ככה להצמיח את השפע מתוך אופטימיות ואהבה.
נעם, זה רגיש מאד, ונגע בי ביותר. תודה.
כּנרת
[ליצירה]
יפה בכלליות,
אבל למשל המילה "אברותיה" לא במקום לדעתי, ביחוד אחרי שהשתמשת כבר ב"כנפיה".
והמעבר בין החסידה לחברותיה ובין חברותיה לתעופה מהיר מדי לטעמי.
הסיום ממש יפה.
[ליצירה]
קודם כל,
אהבתי את המילים שלך, אהבתי את איך שאמרת, בצורה פשוטה כל כך, שאין להם עיניים, רק מצח. זו המציאות, זה ככה.
ויש בזה משהו כל כך אמיתי, כל כך אותנטי. כי זה באמת ככה, ככה אנחנו מרגישים.
אבל (ואולי לזה התכוון ילד) הסיכוי היחיד שלנו לחיות טוב במדינה הזו, לחיות באמת, זה לחפש את העיניים הקטנטנות והחלשלושות שלהם, שמסתתרות מאחורי המצח החזק והברור הזה, ולנסות להסתכל לתוכן.
כן, אני יודע שזה נאיבי, אבל באמת שאין ברירה.
אחרת, זו מלחמה קשה מאוד שרק מתחילה, ומי יודע איך, מתי ואם בכלל, היא תיגמר.
[ליצירה]
במסגרת המחקר שלי...
אני חושב שאם הדברים בסיפור לא ריגשו אותו, אולי הוא לא אמור להתייחס אליהם? אולי זה סתם דבר לא חשוב בשבילו שנסיך יוצא ושואל על שקיעה, אולי הוא פשוט צריך להיות בדואי?
הוא לא מתחרט (ככה נראה לפחות) ולא מרגיש החמצה, אז מה הבעי'ה?
[ליצירה]