[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
מסכימה. מי אמר שרק מהפכה פועלית? ומי הוא שודד ההמונים ששדד אותך? לאיזה המון אתה שייך? ולמה נדמה לי שאתה מציץ מדי כמה ימים מתחת לשמיכה כדי להקליד את ההשראה האחרונה?
אגב, בין בשר לחלב רצוי להניח לכמה שעות לחלוף, זה מרענן את המוח.
[ליצירה]
ובואו לא נשכח, שאת העבודה המלוכלכת עבור הגרמנים, עשו בדרך כלל המקומיים. הם אפילו לא היו חיילים סובייטיים שפעלו לפי פקודה, אלא אספסוף צמא דם שקפץ על ההזדמנות לטבול ידיים בדם יהודים שלא כבשו שום נחלה.
[ליצירה]
מה קורה פה עם התגובות? למה לעודד את האימפריאליזם הזה? הרי לא כל הפאשיסטים עודנו נסוגו! אז קודם כל שיגמור מה שהוא התחיל פה, לפני שהוא מנער את מערב אירופה מהערסלים.
כמובן, ירושלמי זקוק לחופשה פה ושם, ולמה שינפוש פה בארץ, אם תחת כל מלון שהוא מגרד הוא מוצא כפר פלסטיני עתיק. עדיף באיזה רביירה בטולוז. על השמשיה הוא יכול להניף דגלים אדומים בלי בעיה, אף אחד לא יסגיר אותו לישראל, יאהבו את האטרקציה. סביר גם שיראיינו אותו בתקשורת המקומית.
מישהו יכול לתרגם לצרפתית בעוד מועד כמה שירי מהפכה של ירושלמי, שלא נופתע ברגע האחרון ונגיד חבל שלא תכננו יותר טוב את המהלך?
[ליצירה]
ולאחר קריאת התגובות:
בוחרת: הנדירות היא מימד של איכות, ומי שמעדיף את השכיחות, לפעמים מתפשר על החשוב יותר...
אפרת: אמונה זה מקרה פרטי של תופעה רחבה. הרגשה כזו קיימת גם אצל אנשים שלא קושרים בין "רוחני" לבין אמונה.
[ליצירה]
אני עם ירושלמי. הדגלים עשו לי את זה.
ועם כל הצניעות, אין לי מנוס אלא לחזור על דברים שכבר אמרתי בנושא, בתקווה שיפלו על אזניים חפצות, ולא ירחק היום שבו כל היוצרים בכל האתרים יצטרפו למצעד המהפכני:
הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים
הוא נלחם ללא חת ביאוש
את חיצי לעגם הוא נפנף בלי משים
כמו שמנפנפים יתוש.
(כזכור, הוא נלחם בכיבוש)
לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל –
אדום ובוער ונלהב
לבדו העפיל ועלה לרגל
אל כל קברות משיחיו
(סטלין ויתר חבריו
שאהב).
יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה
הוא נשא את קולו ברמה
ועלה קולו על כל קול מקהלה
ונישא על רחבי האדמה
הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל
את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול
האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול
כנבול העלה הוא ייבול
לעתיד מבטו, למחר, לזריחה
להמון המריע: הידד!
על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה
ימליכוהו עליהם באחד.
והוא ישפשף את עיניו במבוכה,
יחלץ את עצמו מתוך השמיכה
ישליך מאחורי גוו כר וכסת
יצא חיש קל אל המרפסת
ינופף את דגלו האדום בשמחה
ויקרא אל העם שעל המדרכה:
אחרי למהפכה!
[ליצירה]
זהירות!
ירושלמי, אתה מתחיל להיות מסוכן. "בדמם של העשירים" תבנה את עתיד ילדינו? שאלת את ההורים של הילדים אם הם מסכימים?
או שהשורה הזו היא לא שלך וסתם השתרבבה לך?