[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
יפהפה!
בכלל לא קל לגלות את העוצמה ועושר שיש במלה פשוטה וזמינה, למרות שזה נראה לנו קל כאשר אנחנו מקבלים את זה על המגש.
דוקא החזרות הקצובות משוררות את הדברים, שבלי החזרות מתחברים לטקסט מז'אנר אחר.
אהבתי.
[ליצירה]
נטולי הבינה מעוררים רחמים, אבל הם לא יודעים זאת. איך יידעו?
ומכיוון שאינם יודעים, מה איכפת להם?
בכל זאת, מרחמים עליהם.
למה?
כי הם מעוררים רחמים.
[ליצירה]
שכנעתם אותי להתגייס, אבל לא מסתדר לי.
אין לי בעיה לשחוק לאפר את הנחש הרצחני ולהפגיז בלבלוב גנים.
אבל איך אני מקימה לתחיה את השקט? הוא יהפוך לרעש מרגמות.
אם את שטיח המחר הבהיר, בידינו נארוג, זה לא יגמר גם מחרתיים. חייבים לתעש את העניין.
העתיד, אם הוא כבר זוהר כשלהבת, מה יש לבנות? שיבוא כבר ויזהר עלינו.
מה שנשאר מכל זה הוא ההפגזות. הפגזות של שלום. כשיבוא השלום, שיביא שקט, שלא יפגיז בבקשה.
[ליצירה]
א. כתוב יוצא מן הכלל - פשוט, לא מתיימר, אמין ובאותו זמן יצירתי וזורם.
ב. כל הכבוד על האומץ לפתוח.
ג. אחת הבעיות של אנשים כמוך היא שהם צריכים להזכיר לעצמם כל הזמן שהם לא יחידים בבעייתם. פתיחת הלב, אפילו אנונימית, היא צעד ענק בהתמודדות.
תצליח! מחכה לפרק ב'.
[ליצירה]
אני עם ירושלמי. הדגלים עשו לי את זה.
ועם כל הצניעות, אין לי מנוס אלא לחזור על דברים שכבר אמרתי בנושא, בתקווה שיפלו על אזניים חפצות, ולא ירחק היום שבו כל היוצרים בכל האתרים יצטרפו למצעד המהפכני:
הוא חתר בלי ליאות בלילות השחורים
הוא נלחם ללא חת ביאוש
את חיצי לעגם הוא נפנף בלי משים
כמו שמנפנפים יתוש.
(כזכור, הוא נלחם בכיבוש)
לבדו על הצוק הוא הניף את הדגל –
אדום ובוער ונלהב
לבדו העפיל ועלה לרגל
אל כל קברות משיחיו
(סטלין ויתר חבריו
שאהב).
יחיד מול רבים, רוחו לא נפלה
הוא נשא את קולו ברמה
ועלה קולו על כל קול מקהלה
ונישא על רחבי האדמה
הוא ידע: יום יבוא, ויבינו הכל
את מה שהוא היטיב להבין כבר אתמול
האתמול המאוס, הוא לו לא ימחול
כנבול העלה הוא ייבול
לעתיד מבטו, למחר, לזריחה
להמון המריע: הידד!
על כפיים ינשאוהו אחיו לשמחה
ימליכוהו עליהם באחד.
והוא ישפשף את עיניו במבוכה,
יחלץ את עצמו מתוך השמיכה
ישליך מאחורי גוו כר וכסת
יצא חיש קל אל המרפסת
ינופף את דגלו האדום בשמחה
ויקרא אל העם שעל המדרכה:
אחרי למהפכה!