[ליצירה]
אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא?
מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך...
המשך חג נעים ושמח.
[ליצירה]
יפה ונעים לקריאה
זה לא ציון, זאת חוות דעתי:) אם בנוסף לתמונות היפות את כותבת, זה יפה מאוד, אם את כותבת פרוזה, זה מצויין :) אנחנו בונים עכשיו נבחרת אולימפית של כותבי פרוזה, תתקבלי בשמחה:)
[ליצירה]
הצלחת בכשרון לצרור מלים, לתחושת הכאב
כי העפר כיסה.
[ליצירה]
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
ותרי על הלב, הוא מתעתע בנו, ההגיון רואה לטווח הרחוק, בו טמונה האמת האמיצה ואילו הלב מצטעף בתוך הרגע אם יש בו אמת זוהי אמת פחדנית שלא כדאי לבחור בה.
היי חזקה!
[ליצירה]
לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן.
[ליצירה]
[ליצירה]
חופים שם לפעמים
התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה.
שבוע טוב
חלמונית
~~~~~~~~~~~~~~~
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.