[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
מזכיר קצת את שירך "חיי הקודמים".
עושה רושם שאת משקיעה אנרגיות בעבר, קשה לך להפרד מכמה דברים.
אני חושבת שהעבר לא יכול לפרוץ לחיינו אם אנו לא פותחים לו פתח.
קצת דיכאוני השיר?
אני הולכת למצא אופטימיות בשירים אחרים שלך.
[ליצירה]
יצחק, שומעים כאן את הערגה והכוסף לאל עליון.
בשבילי, השפה קצת גבוהה, אבל לגבי הניקוד, כדאי לבדוק שוב ובעיקר את ה'דגשים' ומה שבטוח שצריך להסיר את הדגש מהמלה סִּפָּי. הדגש ב'ס' פשוט צורם.
חוץ מזה, אשריך על דרישת קירבת ה'.
שבת נהדרת
כּנרת
[ליצירה]
תנשמי היטב, זה מצוין, רוח, פריחה, עלים. זה מריץ אל מציאות הטוב.
רק אל תשכחי לנשוף החוצה את כל האיכס,
ויתחיל לך שבוע רענן ומאיר.
לנשוף נכון - חשוב מאוד.
: )
[ליצירה]
"...ליבי ששכח מלהרגיש" את כותבת, ובעצם השיר הזה נותן תחושה של לב חם מאד, מרגיש/רגיש, שמה שהוא זקוק זה האומץ, או כמו שכתבת בלי פחד, להגשים חלום.
[ליצירה]
זה יפה
החושך אולי לא רואה דמעות, אבל הוא שומע אותן, מאד שומע, והחושך גם עוזר ליבש את הדמעות, כדי שאפשר יהיה לראות בבוקר את הפרח הפורח על אדן החלון.
אהבתי את הנגיעה ברגשות, במיוחד הבכי שלא תמיד נותנים לו את הלגיטימציה...
מותר לבכות
ומותר ומותר לאהוב
כּנרת
[ליצירה]
השיר הזה מזכיר לי "ריקוד":
"בוא ונרקוד כמו עמוד החמה
שבזמן השקיעה
בשמלה אדומה
כשאורה משתרך על אדוות הגלים
וקרניה נשברים
לאינסוף חיוכים
וכולם מנצנצים לרגעים, ממש כמו כוכבים..."