[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
כמו הכותרת - זה עוד לא אבוד.
נכון שאנשים עסוקים בעצמם, ולא תמיד יש להם זמן לאחרים, אבל אני מאמינה ש:
א. אם יש שאלות - חייבים לשאול אותם, לעמוד מולם, להתמודד איתם. לעוף, לברוח, לא יביא אותך לשום מקום של נחמה.
ב. אם בכנות רוצים לברר, אז ימצא לך האדם שיקשיב, (עוד לפני שיש לו מה לאמר, קודם כל שיקשיב), ומתוך הברור יעלו התשובות.
בהצלחה.
[ליצירה]
לדעתי הדלה, לא צריך לחפש את היסוד הקלוקל, כי אם את אבן הפינה של הארמון ומשם להמשיך לבנות.
הלקאה עצמית, וחיפוש החסרונות, מחלישים ולא מאפשרים לראות את הכוחות שיש בך.
חיפוש וחיזוק התכונות היפות בנו, זה מה שנותן לנו את הכח להמשיך עם עצמנו בראיה חיובית, וגם לראות טוב בזולתנו.
[ליצירה]
כמו שכתבת על עצמך: 'ד' אוהב את כולם. אין יאוש כלל בעולם". אז כבר את יודעת שאת לא לבד.
חוץ מזה לא לשכוח את העבר זה בסדר, אבל לשקוע בו, זה ממש לא המקום.
קומי צאי יונתי יפתי תמתי, וראי כמה עזרה צריך עם ישראל, ברגע שאנו נותנים מעצמנו לזולת, אנו מתרוממים מריבצת יאושנו.
אז זהו, את לא לבד, ראי מסביבך כמה ילדים/אנשים זקוקים לך, ועשי למענם - למענך.
(אל תכעסי עלי - תודה).
[ליצירה]
יאיר,
אתה מגיש לנו כאן, דרך הנופלים, תזכורת מעולה לחיות את חיינו מתוך בחירה ורצון ולא מתוך הכרח כפוי.
שנשמע בשורות טובות
ונדע להתמודד עם האחרות.
[ליצירה]
במ'ת מעצבן
יערה, קודם כל תבכי, תבכי וזהו. כן מותר לבכות וזה גם טוב, משחרר, (אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לבכות כי באמת אנחנו לא מרשים לעצמנו לבכות, כאילו זה ילדותי או משו כזה, נכון?) ואחרי שתבכי ככה טוב כמו שצריך, כבר לא תרצי להעלם, כי אם תעלמי איך תתעוררי אצל נוגה?
(ותספרי לנו כשתתעוררי שם...)
ועכשיו לכבוד החנוכה
כּנרת מחבקת :)