בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
ובכל זאת,
בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
[ליצירה]
מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
יפה
מתאר את המצב ממש טוב , וגם הפתרון נכון בעיני .
רק אחרי שמבינים שגם לרע ולכאב יש זכות לחיות , אפשר לרכך ולעדן אותו , שלא יהיה מזיק כ"כ .
אממממ , אולי זה קשור איכשהוא לחג סוכות הממשמש ובא ...
חג שמח מאד .
[ליצירה]
אז זהו
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
[ליצירה]
וואאווווווווו
יפה , אם הבנתי נכון , אני ממש ממש מסכים עם זה ....
וגם כתוב יפה .... (השמוש בניבים , והפיכת משמעותם ... נותן הרבה גם לצורת השיר וגם לתוכנו...)
חג שמח .
[ליצירה]
מענין
גם במשנה מוזכר הרבה פעמים הכנסת כלה ולוית המת
בכפיפה אחת . (בתור שני מעשי חסד חשובים)
במחשבה שניה , יום אחרי ל"ג בעומר , זה מקבל משמעות גדולה בהרבה ....
סתם חושב בקול ... (זה מה שהיצירה הזו גרמה לי) בשורות טובות.
[ליצירה]
טויב ,
ראשית תודה למגיבים/ות .
תגובותי :
כלנית - כן הוא זה הקב"ה , לפי תפיסת ה"הם" ... (הכינוי המנוכר בגוף שלישי [נסתר] נעשה במכוון)
סימן שאלה - אני לא באמת מפחד , הקטע הזה בא לחשוף קטע מסוים מהתודעה (שלי או של "ההם", בקטע הזה הגבול בין התודעות האלו די אפור...;-) )
ממללא- מסכים איתך , (אמממ , ניכר שהבנת את כוונת דברי ... ) בגדול באתי לבקר את ה"פילוסופיה האפרורית" כלומר זו שמקדשת את ה"אפור" והופכת אותו לעיקר החיים , שמנסה להוציא כמעט אל מחוץ ללגיטימי את הברור (מה שהם קוראים "שחור ולבן") חלק ממה שניסיתי לומר הוא שפילוסופיה כזו . (שמעלימה את השחור והלבן) גורמת לכך שממילא כל שאר הצבעים בטילים , ונשאר חיים אפרוריים... (אולי זה בקורת על הפ"מ )
[ליצירה]
תגובה לסימן שאלה
א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ...
ב. בנוגע לשאלותיך :
1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות .
2. בנוגע לחמץ :
נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"
ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ)
רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \
וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו....
תודה על התגובה .
תגובות