בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
ובכל זאת,
בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
[ליצירה]
מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
אהבתי ממש
הצלחת להעביר יפה, את הקיום ה"כפול" בחיים.
את ה"א-ל המסתתר" שאנחנו נוטים לשכוח, בתוך חיי היוםיום השגרתיים של כולנו...
יכול להיות שהייתי ממליץ לשנות את שם השיר ל"א-ל מסתתר" או משהו בסגנון...
לעיונך.
[ליצירה]
תגובה לסימן שאלה
א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ...
ב. בנוגע לשאלותיך :
1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות .
2. בנוגע לחמץ :
נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"
ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ)
רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \
וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו....
תודה על התגובה .
[ליצירה]
אוי
למה כתבת את זה כ"כ טוב (כלומר משכנע) ???
לא עדיף לחשוב שאנשים לא באמת משקרים , רק מפספסים קצת ...
אני מעדיף לחשוב כך . (ונראה לי שגם מציאותית אני צודק)
תגובות