אני חושבת שפשוט

שכחתי את עצמי

אולי,

אי שם,

בשלב מאוחר של ילדותי,

או

שלב מוקדם של בגרותי.

שכחתי את עצמי.

מי הייתי,

מי רציתי להיות,

מה יכולתי להיות.

אני חושבת שפשוט

היום,

אני שרידים של שאיפות,

ושאיפות, מטבען,

סופן שהן מסתיימות

בקול נשיפה רפה.