המילים עוברות לי מעל לראש
שומעת ולא מאזינה.
בליל של מילים, רעש רקע, רעש
לבן
כמו הלילות שלהם שם, במקלטים.
התמונות עוברות לי מול העיניים,
רואה ולא רואה.
מסתכלת ומעבירה ערוץ, ועוד ערוץ ועוד אחד.
קשות התמונות משם,
ואני עוד פה.
קשה עלי ההזדהות האינטנסיבית. המלאה. הכל-הזמנית.
חיה את חיי בין התמונות, בין הקולות, בין המבזקים.
כמו הולכת בין הטיפות,
נזהרת שלא להרטב.
תגובות