בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
טוב זה מורכב
קודם כל מאד נהנתי ואני מצטרף לכל חבר המגיבים הנ"ל ביחוד בקטע של השילוב הכ"כ משתלב של הטקסט המקורי אם החוייה האישית שלך.
לא יודע אם האחרים שמו לב ואם את התכוונת לכך בכלל, אך אני שומע גם מעין קצב אחיד בשיר וזה גם אלמנט נוסף שמוסיף הרבה חן. (למשל: החוצה לחופשי- משמרה בקרבי, ועיפה מהמראות- עד כלות).
אם במילים "ואתה משמרה בקירבי" התכוונת שאת לכודה ואינך מסוגלת לפרוץ לחופשי, אני מברך אותך שתצליחי ותרשי לעצמך לפרוץ את הגבולות ולא לפחד, ככל שאנו מגדילים את מגרש המשחקים של נשמתינו, היא יותר חופשית לנוע ולהמריא. הרחיבי את גבולותיך ואת מה שאת מרשה לעצמך ומעיזה. חבל להתיאש ולוותר וסתם לצפות לעת בו "הישועה" (אני מקווה שהבנתי לא נכון, זה נשמע כמו בקשה לסיום תפקידינו עלי אדמות), חבל להתיאש, נסי לפרוץ, הקב"ה כבר יתן את הכוחות.
ותמיד תמיד תמשיכי להודות, (בברסלב אומרים שזה פתח לכל הישועות והשפע).
אגב, בקשר לעניין של ההמראות והעייפות ולמרות ההמלצות שלי לנסות לפרוץ את הגבולות (כי זה נשמע כמו המשאלה שלך, רק שאת עייפה בשביל זה), צריך לשמור על איזון, להמריא ולנוח.
בהצלחה בדרכך, נשמע שאת שואפת לגדולות והן אכן מוכנות לך.
[ליצירה]
אני לא יודע מה נכתב שם
אך, זה בהחלט שיר קטע לא תמים, אוי, הייתי אומר אפילו, שהיה קשה לי לקרוא את זה מה שעשית ממנו. ממש לא יפה, אולי רק את חושדת בכשרים ומכניסה לו כל מיני מחשבות זדון לראש ועוד כותבת את זה בצורה מאד רמוזה ושקופה עד שממש לא נעים.
[ליצירה]
בהתחלה...
ב"ה.
בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל
כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי.
ממש יפה.
תיאור קולע למציאות כואבת.
יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה.
תגובות