בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה כותב מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להגיב אז הגבתי. כואב, נוגע ומחטט בלב של כולנו. כ"כ אמיתי, אוף, אני חוזר על התגובות של כולם. פשוט צודקים, וזו יצירה גדולה, זהו יותר נכון מסמך חשוב בתולדות החברה הישראלית. צריך ללמוד את זה באזרחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי בהחלט! אף פעם לפני לא חשבתי על הכתום שבשמש מלמעלה והכחול של הים. הלואי שלא ישלח את היד. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונות שלך חמודות כל כך, אך, זה צריך להיות מסווג בחזותי לא בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה?! אלומה! אני ממש לא מבין את אלומה, אני חדש פה בתמונה רואה אותה כבר עם שמה שיאה לה מאד ואני ישר קלטתי, יש פה ערגה ליושב בשמיים, חכה בודדה מצביעה ומחכה כמו ילד קטן שאבא הלך לו והוא מצביע אבא! והוא רוצה אבא! וזה לא רק יפה באמצע מטעמים פדגוגיים או אסתטיים, זה פשוט המקום הנכון. לא יודע אם התכוונת לזה אך, בכל זאת, זה ממש יפה ונותן השראה!(אלומה!), וכשראיתי את זה גמרתי אומר לעשות מנוי על התמונות שלך! שבת שלום!- הלך [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ. [ליצירה]
- [ליצירה] חייכתי :) כיף של תמונה. מפנה ל"חמשה פרקי חיים", זה בהחלט קינאה של סופרים, אך, גם כתיבה היא קינאה של דייג. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אני לא יודע אם עלה על ליבך אך, אני רואה בתמונתך המדהימה רעיון נפלא. בראש התמונה רואים הריסות של בית ואילן בקרקעיתה מאחורי הפרגוד (היוטה הלבנה), זה נראה כמו עמודים שהם עמודי בסיס לבניין חדש... והכל בתמונה אחת. זה משחק ויזואלי יפה של תקומה מחורבן. (תחשבי על זה, אולי הרעיון הזה יוליד בך כותרת לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כל עוד התנועה ממשיכה אתם בהיי, בעלייה, אך, כשעוצרים, זה הרגע לרדת, חבל, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר עוסקים בפירוש השיר, (כיסוף כישוף), אני הבנתי את זה קרוב לפירושך אך קצת אחרת; "אהבה באה מ"אין""- הלא הוא מלא כל הארץ כבודו הקב"ה,(זה מושג קבלי למי שלא בעניינים), "אהבה באה משום"- (לא יודע אם לזה כוכב התכוון), אך אומרים ששום מעורר את התאווה ויש הוראה כזאת של חז"ל לאכול שום בערב שבת לפני שמשמש מטתו. ובכלל כל השיר מלא בכפלשון ורמיזות וכבר אמרתי שהוא פשוט מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] קלעת! ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי. שנזכה יותר להיפגש בעצמנו. שבוע טוב! הלך. [ליצירה]
תגובות