כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי! חמוד, חמוד, חמוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, גם הערבי אוסף אותך? או שהוא סתם עוזר לך להיאסף אל אבותיך? כן, אני יודעת, בלי פוליטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של האתמול)". גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז נישאר לא בורגנים, לא אצלי-אצלה. עדיף לבד ובדירה שכורה. שגרה - זה רע? תחת הררי כל שגרה ניתן להיקבר. הבחירה היא האם להפוך יומיום לשיגרה והאם להילחם בהררים. גם שגרה של לבד קוברת, ואם למות, אז יחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, מצחיקה שכמוך. נראה לי איכשהו שהבחור לא בדיוק "חובב אמנות". יש לנו את הכבוד להכיר פה אמן. אמן של ממש. הצחקת אותי קשות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו, אני ממש אוהבת את איך שהראש שלך עובד.. אתה מצייר (או מאייר, או איך שלא קוראים לזה) פשוט מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל, לא יודעת, לא קראתי את שיריך האחרונים, או הראשונים (אם כי שמעתי עליהם באריכות משועשעת). סתם עצה לי אליך: אולי פשוט תגיד נגד מי אתה מתקומם, על מה קמה הצעקה, מה אוכל אותך. אולי אם פשוט תהין לקרוא לילד בשמו, בלי לנסות להיות אצ"ג או סולז'ניצין (להבדיל אלף אלפי הבדלות, במטותא), אולי אז תקבל ביקורות יותר אוהדות לשיריך, שברור שהם נכתבים בדם ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] בהנחה שחצי לא הבנתי (וזה הזמן לבקש תרגום, או בשפת המקום תרג'ום) שיר מקסים.. מלא עצב וגעגועים. (מתלבטת פה שעות מה לכתוב.. כולי תוגה ואני לא יכולה לבחור מילים מתאימות..). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איך אני אוהבת את השירים האלה, המשתפכים, אלה שלא מהססים ובוררים מילים, אלה שיכולים לומר את מה שהם רוצים גם בלי להישמע פרובוקטיבים וגסים, ועדיין לומר את זה ישירות ויפה וזורם. כל כך אירוטי וכל כך מחמם וכל כך כל כך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
תגובות