אם נניח אהבה
נניח אותה
לרגע
אם נניח אהבה
קיימת
אמיתית, פועמת.
אם נניח אהבה
נניח שהיא שלנו,
נניח אנחנו אוהבים
נניח שאותנו.
האם נוכל להניח אהבה
בצד,
להמשיך בחיינו?
או שמא-
לו נניח אהבה,
לא נוכל לה בלעדינו?
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הוא" הגורל? "הוא" אלוהים? מי הוא זה ואיזה "הוא"? מעבר לכך, מאוד אוהבת את מה שכתבת. תמשיך לראות גוונים (אבל למה אדום, למה?) אבל אל תתיאש אם תיכנע לפעמים ותראה רק אפור. לפעמים אפור זה סוג של הדחקה ושל שכחה מבורכת. צריך להיזהר רק לא לשקוע בזה עמוק מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ימים שהייתי יכולה להישבע שעלי כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא מנגינה. אהבתי ביותר. אתה כותב מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב ידיעתי גרב זה בזכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיחה זה? זה הספד.. [ליצירה]
- [ליצירה] "ממילא" זו מילא מרגיזה, אבל ממילא לא טרחתי לקרוא אותה בכל הפעמים שהיא הופיעה. מה בדיוק רצית מאיתנו?? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי מציעה, עם זאת, לשים לב לדקדוק. "אולי הוא היה כאן שזה קרה": אם אפשר לשים את המילה "כאשר" במקום ה"ש" יש לשים "כש". אותו דבר במשפט "גם שאנחנו כאן", שאם הבנתי אותו נכון גם אמור להיות "כש". [ליצירה]
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך אוהבת את השירים שלך שי. כה לחי! [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
תגובות