זוכרת את הקיץ ההוא,

נגמרו הלימודים

וחזרנו הביתה עמוסות תכנונים,

ובלילה יצאנו בלי שעת חזרה

וידענו שהלילה שלנו –

?

זוכרת את הלילות,

זרועי כוכבים

יצאנו לפגוש את הבנות והבנים,

לשחק, לדבר, עד שהשחר האדים

וידענו שגם השחר שלנו –

?

זוכרת?

את הקיצים הארוכים,

את השלווה, את הידיעה שיש חודשיים תמימים,

את הרוגע, את השקט שנבע בנו בפנים,

את השמש הזורחת, את הימים החמים,

את הקייטנות נטולות המתח,

את בריכות המים הקרירים?

זוכרת את השלווה שיש בחיי הנעורים?

ואת ריחו של הקיץ, זוכרת?

את ריח השדות היבשים?

ואת ריחה של מדורה מבוערת

ואת קולם של נערים סביבה שרים?

ואת ריחה של אהבת קיץ ראשונה,

ומבטים מבוישים מעבר לפינה –

?