אבל זה בדיוק הרעיון.
כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר.
לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך.
אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?!
[ליצירה]
אבל זה בדיוק הרעיון.
כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר.
לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך.
אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?!
[ליצירה]
כבר מזמן רציתי להציע למנחם קטגוריה חדשה - "במילה אחת". דווקא יכול להיות נחמד, אם כל אחד מהכותבים ינסה למצוא את המילה הבודדה שהינה טעונת-משמעות מבחינתו. זו תהיה הקטגוריה הראשונה בתולדות אתרי היצירות ששמה מורכב יותר מתוכנה.
ואני מתנגד למחיקת הקטגוריה 'במשפט אחד', ולו מפני שזה ייאלץ אותי לקחת כלמיני משפטחדים שכתבתי (וחלקם, אגב, מסתבר שנגעו באנשים) ולהכריז עליהם כעל 'סיפורת'. זה היה מביך למדי.
[ליצירה]
אהבתי...
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
[ליצירה]
וואו, וואו, וואו
רעיה, את מדהימה.
איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה.
ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות.
תגובות