באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
[ליצירה]
יום אחד, עוד כמה שנים, תיכנסי לאינטרנט, כשהקטנה יושבת על ברכייך והגדול מביט בך מעבר לכתפך, ותראי להם איך פעם, כשאמא עוד לא פגשה את אבא, ועוד בכלל לא ידעה שיהיו לה כאלה ילדים מקסימים, היא ישבה וכתבה כאלה סיפורים יפים ונוגים על עצב, וכמיהה ותקווה.
חמודה - הוא שם, הוא מחכה לך. באמת. וזה עוד יקרה לכם. רק עוד קצת..
[ליצירה]
טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו.
אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו.
וזה, אולי מותר האדם על הבהמה.
היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת.
[ליצירה]
מאמר? לא הפרזנו קלות?
ובאמת, שיהיה לכם לבריאות..
(טוב, אני לא מתאפקת. סליחה, אבל זה לא שיר אפילו, זה בקושי נחשב הצהרת כוונות. מבחינה תכנית אולי יש לזה ערך אבל מבחינה ספרותית/ אמנתית?? נאדה. שוב סליחה).
[ליצירה]
חבל שזה לעתיד לבוא..
וגם חבל שיש כל כך הרבה שחור במקום שיש כל כך הרבה אור של הנשמה שלו. אני לא מאמינה שיש אנשים עם כל כך הרבה שחור ואופל בנשמותיהם. ואם יש - אז אשרי שאני לא מכירה אותם..
[ליצירה]
מצחיקה התגובה שלך
כי זו תגובה מאוד חד צדדית. "תקראי ותפנימי" את אומרת לי. רק אדם שמאמין בלי סימני שאלות יכול לקרוא ולהפנים. אצל כל השאר מתעוררות שאלות מפעם לפעם ולשאול שאלות זה לגיטימי. אין כאן עניין של הפנמה.
ואגב, לענ"ד גם הסיום טוב. לא כולם יוצאים ממשברים יותר דתיים ומאמינים. כשכולנו מתים זה מעורר שאלות ואם לך זה לא מעורר לא נותר לי אלא לקנא בך (או, אם הייתי צינית יותר, לרחם עליך).
אגב "עקבות בחול", משעשע איך כל הבני עקיבא אימצו את זה. הידעת שזה משל מהברית החדשה?
עכשיו תחשבי שוב אם דווקא זה המשל שאת מפנה אותי אליו מכל המשלים שבעולם..
תגובות