באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
- חמשת אלפים שבע מאות שישים וארבע לבריאת העולם
- פספוסים
- At the Seaside/ Robert Louis Stevenson
- בלדה לכישרון כתיבה
- Requiem/ Robert Louis Stevenson
קשור אלי
- [ליצירה] דוקא על פחד ניתן להתגבר הרבה יותר בקלות מאשר על עצב, זה אל"ף. ובי"ת לכולנו יש חברים, לרובנו יש אהבה. כך שאם אין לך אהבה בגלל פחד זה יותר נורמלי מאשר אם אין לך חברים בגלל עצב, ואם כך אולי הבעיה שלך יותר עמוקה מאשר סתם אדם שטרם מצא אהבה. בקיצור, לא מסכימה עם הקביעה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. איזה קורס? מה קרה פה? המורה, מה הכותרת, בבקשה? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] פלשתינים חפים מפשע? יש דבר כזה? כל מרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל רחמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מכניסה את זה ל"במשפט אחד". זה מין משפט אחלד קלאסי שכזה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהו נראה לי שגם הקב"ה וגם ר' נחמן לא בדיוק מעודדיםאנשים להיות מתים מבפנים. הנקודה היא שכדי להיות חיה מבפנים את צריכה להיות מספיק חזקה ולרצות לחיות, כי להתייאש כל אחד יכול, החכמה היא לדעת לצאת מהיאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, אבל זה ברור שהגיל קובע. הוא לא היה מגיע לשיעור הזה אם לא היה לו רקע בכלל. הוא כתב את ספר הלימוד שלכם. והוא ודאי לא כתב אותו בגיל מופלג שכזה ,וגם אם כן, זה לא ספר הביכורים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שהיא דמיונית. כלומר, חבל בשביל השיר שהיא דמיונית, כי זה קצת מקלקל אותו והופך אותו למעין שיר ילדותי שכזה, בעוד שקודם הוא היה שיר הלל למוסד החברוּת הטובה. וחבל, בשבילך, שאין לך אחת כזו. כי אני אוטומטית עם הקריאה אמרתי "וואו, זה פשוט מדהים איך לכולנו יש חברה כזו איפשהו". ואז פתאום לגלות שלך אין.. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומקסים. קצת מזכיר את שירי הילדים של פעם, אבל עם קמצוץ קטן של עצב גדול, פשוט משנה את כל הקונספט [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: לא ראיתי את עצמי ככופרת. חלילה. ואני מסכימה עם טל בת רא"פ שהחשיבות היא בשאלות, לא בתחושה ש"ככה זה" ועקבות בחול, ורואה לא רואה, יודע לא יודע. אני גם לא חושבת באמת שיש לאלוהים נגיעה לכל דבר קטן שקורה בעולמנו (וגם לא לכל דבר גדול), זה קורה כי זו דרך העולם ובסדר לי עם זה. מה שאני עשיתי זה שני דברים. האחד, בשם השיר לשאול האם זו כפירה. לא קבעתי שזו כפירה ולא הכרזתי על עצמי ככופרת. הדבר השני שעשיתי היה להביע תמיהה כנגד האמירה של "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". אולי זה בכלל לא עניין של ישן לא ישן, אולי זה פשוט עניין של שומר לא שומר. הדוגמא הכי טובה שאני יכולה לתת לזה היא המאבטחים בכניסה לקניונים. לפעמים הם שם והם שומרים ולפעמים הם שם אבל הם לא שומרים ובכל זאת, קוראים להם "שומרים". תחשבו על זה, [ליצירה]
תגובות