באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למה ירושלים? לא הייתי משייכת לירושלים. דווקא נראה שהם מאוד נהנים, השניים האלה. כיף להם.. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתה חושב שזה מתאים ל"במשפט אחד"? זה יותר הרהור, לדעתי. בכל מקרה, והייתי יכולה להרחיב הרבה יותר, אבל, עצם ההתבעסות שלך מבהירה את המשפט. כי אם תחשוב על זה, הרבה דברים מבעסים אותנו, ועושים לנו מצברוח לא נעים ולא כיף, ובכלל, נורא קשה לנו בעולמנו הקט. ואם לא היינו נבראים, אזי זה היה חוסך לנו הרבה אי נעימויות, הא? איך אומרים, התשובה בגוף השאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו. ספתא, אתה לא נורמלי, פשוט ככה (ואולי בגלל זה אני תמיד משתדלת לקרוא את התגובות שלך..)! צחית - נכון שלא סביר להתערב לאנשים בתוכן השיר אבל דומני שקיים כאן עיסוק מעט מוגזם במוות לצורותיו השונות והלא יפות ואני חושבת שכן צריך להפנות את תשומת הלב לכך שהתאבדות היא לא הפתרון לבעיות ושישנן דרכי התמודדות טובות ומוצלחות יותר ודווקא במקום כמו זה אני חושבת שכל עוד אנחנו לא פורום ייעוצי פסיכולוגי אלא דווקא מקום של יצירה והתפתחות יש לזה מקום אחר וטוב ליוצר באשר הוא, במיוחד אם הוא חושב על התאבדות.. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא הסיומת של קול דודי דופק שייכת. כי זו בדיוק הציפיה (החיכיון, בשבילך) שכל אחד שבא זה ההוא, הנכון, שאני מחכה לו. כל דייט, כל גבר שאני מכירה, אולי זה הוא. זה בדיוק העניין. וה"בלבן" דווקא מצטלצל לי יפה. מניחה שזה עניין של טעם, אבל זה בדיוק הרעיון של לצאת לחולל בכרמים, לחפש את שאהבה נפשי. אם ניכנס לרובד יותר עמוק של השיר, זו מעין אמירה כזו שאולי אני בדייט לא נכון, אבל שההוא, טמיר, נעלם, לא יתיאש. שלא יתפשר. שימשיך ושיחכה, כי בסוף אני עוד אחזור הביתה (מתוסכלת מהתבוסה) ואני אהפוך את הדרך הארוכה שלו למשהו שהיה שווה לחכות לו. [ליצירה]
- [ליצירה] "ממילא" זו מילא מרגיזה, אבל ממילא לא טרחתי לקרוא אותה בכל הפעמים שהיא הופיעה. מה בדיוק רצית מאיתנו?? [ליצירה]
- [ליצירה] מדגדג לי הבכי באף.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! דווקא הגבעולים המשתרגים להם לתוך הסלע מוסיפים חן שכזה, שכמו אומר, אמנם אני פרח לבד על סלע מנוכר, אבל בעצם אני והסלע די מחוברים בינינו. או שזה רק הדמיון הפרוע שלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך יפה וכל כך נוגע וכל כך - - - עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם באה. פשוט תתנתקי לאיזה זמן. מבחנים שקשורים למחשבים? אחלה. בלי להתחבר לעולם הוירטואלי. מעבר לכך אני די בספק שיש לך מבחנים שקשורים בקשר ישיר לרשת. כמו בכל התמכרות אחרת. אם רוצים להפסיק - לא מורידים מינון פשוט מורידים. מהחיים. ואני מומחית גדולה בזה. [ליצירה]
תגובות