חדשות של בוקר, חדשות של לילה
פותחים וסוגרים את היום עם אותן התחושות.
מתים, מתים,
סביבנו כולם מתים.
אמא, ילד, ילדה,
אחים, סבא, סבתא,
אל תשאירו אותם לבד,
אל תלכו להם, תישארו.
יתומים היינו אין אב.
או יש, והוא ישן.
שומר ישראל..
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אל תחילי את המצבים שלך על כולם ואל תשפטי אותם לפי הפרשנות שלך. אני לא דורשת תשובות ואני לא מחפשת אותן. אני יודעת טוב מאוד איפה אני עומדת. ואני יציבה. מאוד יציבה. תלמדי לקבל גם שירים שהם לא בדיוק בתוך הזרם. תלמדי לקבל את מי ששוחה קצת מחוץ מחוץ לזרם, את הדגים שקופצים בתוך המים, והכי הכי, אץ אלה ששוחים בדיוק נגד הזרם. הם הכי מיוחדים. גם בתוך המים וגם מחוצה להם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא שופטת אותך, אני מאמינה כי אף אחד לא רואה הכל ולכל אחד יש מה ללמוד ולדעת, ואני חשבתי שאני פותחת לך נקודת מבט שונה, ולא התכוונתי לתקוף אם ראית זאת כתקיפה.. אני מקווה שתחשבי ותעשי את שיקולייך על פי דעותייך, אני הבעתי את שלי, העיקר שאת מאמינה ותפתחי ראש, אני למדתי מהשיחה הזאת הרבה.. היי יציבה ככל יכולתך אך ביחני מעשייך במחשבה אמיתית. "כי סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם" אז רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אני יכולה לומר משהו אז אומר שה' בכלל לא אשם, ולא כל מה שקורה ה' הוא זה שעושה את זה.. אנחנו אלה שבגללם זה קורה, וכמו שה' לא ייבש לנו את הביצות בחדרה, הוא גם לא הרג את היהודים בשואה ולא הוא הורג את האנשים שמתים לנו יום יום. לכן אנו צריכים לחפור בתוכנו... ואז נגיע לאמת. אז אל תקחי עצמך ככופרת כי אז באמת תגיעי לעיקר הכפירה, פשוט חישבי שהכל לטובה למרות שזה נורא קשה בזמן שלנו לחשוב שמוות זה לטוב , אבל נסתרות דרכי האל וגלויות דרכינו שלנו, אז קודם ננסה לתקן את דרכנו הגלויות ואחרי זאת ננסה לדרוש תיקון מה'. וה' הוא בוחן כליות ולב ואנו איננו יכולים לדעת מתי כל אחד צריך למות, רק נאמר שאם זה חיוני אז אולי זה מה שצריך להיות. ואולי את עכשיו חושבת שאני אנוכית כי אני לא מאלה שמתו אז אני יכולה לדבר אבל אני מוכנה באמת ובתמים למות אם אני אדע שבמותי זה ישנה משהו, ועד אז אני אבחר בחיים, מקווה רק לטוב כי בתקופתנו לכל אחד יש חור בלב, ואנחנו צריכים למלא את החורים האלה בדברים מדרך תורה ואז נתמלא ולעולם לא נתחורר יותר. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: לא ראיתי את עצמי ככופרת. חלילה. ואני מסכימה עם טל בת רא"פ שהחשיבות היא בשאלות, לא בתחושה ש"ככה זה" ועקבות בחול, ורואה לא רואה, יודע לא יודע. אני גם לא חושבת באמת שיש לאלוהים נגיעה לכל דבר קטן שקורה בעולמנו (וגם לא לכל דבר גדול), זה קורה כי זו דרך העולם ובסדר לי עם זה. מה שאני עשיתי זה שני דברים. האחד, בשם השיר לשאול האם זו כפירה. לא קבעתי שזו כפירה ולא הכרזתי על עצמי ככופרת. הדבר השני שעשיתי היה להביע תמיהה כנגד האמירה של "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". אולי זה בכלל לא עניין של ישן לא ישן, אולי זה פשוט עניין של שומר לא שומר. הדוגמא הכי טובה שאני יכולה לתת לזה היא המאבטחים בכניסה לקניונים. לפעמים הם שם והם שומרים ולפעמים הם שם אבל הם לא שומרים ובכל זאת, קוראים להם "שומרים". תחשבו על זה, [ליצירה]
- [ליצירה] אולי.. מתוקתי זה נכון שקוראים להם שומרים והם לא שומרים בחלק מן המקרים, אבל בנוגע לאלוקים זה לא אותו דבר.. את לא יכולה להשוות את אלוקים לאדם בשר ודם. ה' שומר על מי שהוא חושב שראוי לשמור עליו.. כי אולי יש לו עוד תועלת ומשימות בעולם הזה. ונותן ללכת לאותם אלה שעשו את משימתם בעולם הזה וכעת נחים בשלום. ובאמת לא מסכנים אלה שהלכו ולא יחזרו, יותר מסכנים אלה שנשארו כאן (ואנו בתוכם). האמיני לי שלהם טוב יותר מאשר לנו, אבל זה המבחן שלנו, לחיות למרות הכל.."ונתן לך אלוקים את הטוב והרע, החיים והמוות, ובחרת בחיים" ותכלס ה' מפיל אובדנות רק על אנשים גדולים אשר יוכלו להתמודד איתם.. שה' רוצה להעמיד אותם בניסיונות ולדעת שלמרות הכל הם מתגברים קמים וממשיכים בראש איתן ומורם. זה כמו ניסיון אברהם, ה' פגע בו בנקודה הכי רגישה שלו- בבנו בכורו יחידו, ואמר לו להקריבו לאובדנו ואברהם הסכים לעשות זאת.. ולכן ה' עשה זאת מלכתחילה כדי לראות עד כמה באמת אברהם מאמין בו ומה הוא מוכן לעשות לקידוש שמו. הלוואי וכולנו נזכה להגיע לרבע מגדלות אברהם... רק טוב. אני. [ליצירה]
- [ליצירה] שטויות? מתוקה את חייה בשאליות שווא שאם תבקשי תשובות הם יבואו מאליהם... לאף אחד אין תשובות מדוייקות וזה עניין האמונה שזה לא משהו רציונלי אלא יותר אמוציונלי... את ממש מזכירה לי אותי בערך לפני חודש וחצי כשדרשתי תשובות ושאלתי למה אלוקים לא עושה את העולם יותר טוב, הרי הוא אחראי לכל, ואיך אוכל להאמין בדבר שאין לי הוכחות ולא מוכיח את קיומו בניסים ונפלאות לעמנו אשר במצוקה ומרחיב להם? ואז הבנתי שתשובות יבואו לי רק מבפנים ושעצם העובדה שאנחנו חיים בכלל זה נס אחד גדול.. ואז הבנתי את כל מה שאמרתי לך למעלה... אלוקים לא ישן אלא פשוט בוחר מתי לעצום עיניים לרגע.. ובקשר ל"יתומים היינו אין אב" איכה אומר את זה ממבט הראיה של בני האדם וכל זה קרה מפני שחטאנו, מפני שאנשים כמוני וכמוך הפסיקו להאמין בה' או לא האמינו בכלל, אם תקראי את כל איכה תראי שבסך הכללי איכה לא מאשים את ה' אלא אותנו בני האדם, שבגלל מעשנו אנחנו רואים שאלוקים עזבנו, אבל בעצם הוא מעולם לא עזב, רק הסתיר פניו... מקווה שזה הבהיר לך. מקווה שתפתחי עצמך לאופציות אחרות חוץ מדעתך הבוקית והמסוגרת שסגרת לעצמך בעקבות כאב חסר אונים... כי אי אפשר לבוא לאמונה אלא על ידי אמת, והאמת איתי, בלי להעליב.. כי גם אני הייתי במצבך והבנתי שכגודל הקרקע תחת רגלנו כן גודל השמיים אשר מעל ראשנו. (אם לא יותר) ולכן רק נותר לי לאחל לך שתמצאי את עצמך ואת האמונה שלך לבדך, בלי שאלות לאנשים כמונו שלא יכולים לענות בדייקנות, אבל העיקר הוא שתחפרי בתוכך ושם תמצאי את האמת, כי האמונה נובעת מתוכנו ומגיעה לידי ביטוי על ידי האמוציות שלנו, ולא על ידי שכלנו המוגבל , פיזית , ורוחנית. ועד שתעברי את הפרצדורה הנ"ל אני מאחלת לך לחיות חיים שלווים ונטולי דאגות, כי יש מי שמחליט בשבילנו, אז כבר יש לך פחות מה לסחוב על הכתפיים. רק טוב. אבישג. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אם ככה את מאמינה אז ככה את מאמינה. אני כמעט מתפתה לומר לך "איזה שטויות" אבל תקראי את מורה הנבוכים של הרמב"ם ונראה מה תחשבי אז על מה שכתבת. בכל מקרה, אני לא משווה אלוהים לבשר ודם אלא נותנת את זה כמשל. בקטע של "דיברה תורה בלשון בני אדם" שכזה. אבל נו, שויין. איך שנוח לך להאמין. אני מניחה שגם זה בסדר. אגב, המשפט "יתומים היינו אין אב" לקוח ממגילת איכה, אז אם יש לכם השגות על העניין הזה, תעבירו אותם ישר למחבר האלמותי. [ליצירה]
- [ליצירה] זו ממש לא כפירה! לעניות דעתי זו מהות האמונה, לדעת שיש אלוהים, ולבוא אליו בשאלות! ולשאול ולשאול ואולי אולי אולי, יום אחד להתחיל להבין בכלל מה קורה כאן. וחוץ מזה, אני לא בטוחה שדאיזם (שזה בעצם מה שאת מתארת כאן- אי התערבות של האל בעולם) זה כפירה. [ליצירה]
- [ליצירה] כפירה?-כפירה! חס וחלילה,!!!איך את יכולה להגיד ששומר ישראל ישן? "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" אז נכון שלפעמים מתוך הכאב נראה לנו וזה רק נראה לנו שהוא לא כאן זה לא אומר שהוא ישן. חבל כי דווקא התחלת כ"כ טוב... את מכירה את הקטע "עקיבות בחול"?-אם לא אז כדאי שתקראי ותפנימי!!! יום טוב, אמה [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיקה התגובה שלך כי זו תגובה מאוד חד צדדית. "תקראי ותפנימי" את אומרת לי. רק אדם שמאמין בלי סימני שאלות יכול לקרוא ולהפנים. אצל כל השאר מתעוררות שאלות מפעם לפעם ולשאול שאלות זה לגיטימי. אין כאן עניין של הפנמה. ואגב, לענ"ד גם הסיום טוב. לא כולם יוצאים ממשברים יותר דתיים ומאמינים. כשכולנו מתים זה מעורר שאלות ואם לך זה לא מעורר לא נותר לי אלא לקנא בך (או, אם הייתי צינית יותר, לרחם עליך). אגב "עקבות בחול", משעשע איך כל הבני עקיבא אימצו את זה. הידעת שזה משל מהברית החדשה? עכשיו תחשבי שוב אם דווקא זה המשל שאת מפנה אותי אליו מכל המשלים שבעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת יותר את השירים שלך מאשר את שירי הבדיחה. כשזה עמוק - עוצר כל העולם. ואת, קוטפת כוכבים (קורין אלאל, שם, שם). [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי ממשיכה את השיר. הוא נראה לי קצת קטוע. דומתני שיש עוד הרבה מה לעשות בשומקום שכזה. במיוחד אם כל כך נפלא שם, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט. או שאני טועה..? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בדיוק הרעיון. כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר. לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך. אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, מתוקה. כל כך מכירה את התחושה הזו, את הנר, את הלהבה המרצדת, שנראית כאילו עוד רגע תכבה.. ואת הרצון שהיא תמשיך לבעור, אפילו באור קלוש כזה.. זו תחושה של חיים על זמן שאול שכזה, שאת נהנית מאור גנוב, של זמן אחר, של חיים אחרים. אהבתי. והזדהיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זו האישה ברת המזל הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך שהצלחת לחצוב את עצמך יש מאין. בדרך כלל אני מניחה שרובנו מנסים להוציא מעצמנו את היש מתוך המסתור. אבל מהאָיִן? זה מקורי. (אני סתם קצת צינית. תנסי אולי לעבוד על הרעיון הזה של היש מאין, כי הוא נשמע קצת לא הגיוני). [ליצירה]
- [ליצירה] בילביל איך שאני מזדהה.. איך שהוא יש דברים כאלה שמלמדים באוניברסיטאות, שגם אם תסיימי בהם תואר שלישי בהצטיינות יתרה עדיין תנקי בבית של ההורוביצים (אני עשיתי את זה אצל השטרנים), ועדיין תמכרי פוליסות ביטוח מותאמות-אקלים (אני עושה סקרים בטלפון, שאיכשהו זה לא הרבה יותר טוב). לפחות את יודעת שאת יותר טובה מהם, שיש לך את הכתיבה, שאת חכמה, ושיום אחד יבוא משהו יותר טוב. כי זה אחד הדברים הבולטים בעבודות כאלה: תמיד פוגשים מישהו-אים שאין להם משהו יותר טוב. הם בני חמישים פלוס וזה הדבר הכי טוב שהם יכלו למצוא.. חזקי ואמצי! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זו דרך אחת להתייחס לעולם. במובן הזה ש"כלב טוב לו". בעצם, כל מי שהוא אינו אדם, או שהוא אדם אבל לא אדם בוגר, אז טוב לו. אבל כמו שכבר כתבו, אולי טוב לו כי הוא לא מחפש משמעות. ואולי זו גם נקודת התורפה שלו. כי הוא חי חיים נטולי משמעות. כלומר, גם לו רצה, לא היה יכול להגיע למשמעות בחייו. וזה, אולי מותר האדם על הבהמה. היכולת שלנו או המסוגלות שלנו להגיע לגבהים שכאלה כמו גם לנסוק מהם חזרה למטה ולחיות על הקו הזה שבין נוכחות קיומית לנוכחות מודעת. [ליצירה]
תגובות