הסיגריה ההיא שלא עישנתי
זה שני ירחים
חורכת את אצבעותי,
את שפתי,
את נשמתי.
מזכירה לי
מי רציתי להיות
ומי אני עתה
שריד מפוחם, מעלה עשן,
של רצונות גדולים,
של מאווים.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שבירה יקרה, נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני? באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות. פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים. למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח. מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא. כלנית [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך יפה וכל כך נוגע וכל כך - - - עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם ליטמן צודק, זה אפילו הרבה יותר נורא. אהבתי ת'שיר הקודם יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מאחלת לך שתזכה להשאיר את המעיל בארון ולהוציא ממנו את עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ייתכן שתרצי לשנות את זה לשתי רגליי במקום שני רגליי.. גם הזמנים קצת מתבלבלים לך בשיר: "בתגובה ארוץ" ואז: "אני כך בפשטות צחקתי לעברך". [ליצירה]
- [ליצירה] גדולים באיזה מובן? כי בטח לא במובן של הגדלות.. שיחזרו בשלום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ביותר! גלות פנימית וחיצונית, חומר ורוח, כמה שאני אוהבת לטייל בחו"ל אני תמיד חושבת את המחשבות האלה. גויים ויהודים, נפש מול נשמה, והכי - נשמה יתרה. והקדושה שבישראל בערב שבת לעומת החול שמחוץ לישראל. מזכיר לי שיר שכתבתי בערב ראש השנה האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] "הוא" הגורל? "הוא" אלוהים? מי הוא זה ואיזה "הוא"? מעבר לכך, מאוד אוהבת את מה שכתבת. תמשיך לראות גוונים (אבל למה אדום, למה?) אבל אל תתיאש אם תיכנע לפעמים ותראה רק אפור. לפעמים אפור זה סוג של הדחקה ושל שכחה מבורכת. צריך להיזהר רק לא לשקוע בזה עמוק מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי ממשיכה את השיר. הוא נראה לי קצת קטוע. דומתני שיש עוד הרבה מה לעשות בשומקום שכזה. במיוחד אם כל כך נפלא שם, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] התחיל ממש טוב ואז נדמה כאילו איבדת את החשק באמצע הסיפור ויצאת להכין לך סלט. לדעתי שווה לסיים את הסיפור. חוצמזה, עידן השקשוקה קרע אותי מצחוק. ובכלל נונסנס חביב ומשעשע. אה, ו"תנועת", לא "תנואת". סתם חשבתי שתרצי לדעת. [ליצירה]
תגובות