[ליצירה]
את כותבת נפלא.
החריזה נהדרת, כמו גם הלא.
גם התוכן חזק וחד.
מיד אחרי שקראתי נצרכתי לקרוא דברים אחרים שלך, כדי לראות אם יש לך גם שירי חסד, שקל יותר לנשום יפה אחריהם (כי הצורה של העברת המילים אליי טובה מאד).
קשה להגיב על שיר קשה.
[ליצירה]
אוי..=\ הרגשת ה"משומשת" הזאת כל כך פוגעת..אני מבין לדברייך..מנסה להזדהות..אבל לכי על הצד החיובי שבעניין-יש אנשים שאוהבים את החמוץ שבתפוז!והם יבואו..=]
יהיה טוב בע"ה ושתזכי לקצת יותר אושר..:-)
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים.
נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה!
[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה.
הבית השלישי מצא חן בעיניי.
יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי).
ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון.
יום טוב.
[ליצירה]
עצוב. תמיד התפכחות שזרעה החברה מעציבה.
כילדה אני לא בטוחה שהיה סיכוי שאזדהה, אבל זה מן הסתם מה שבסופו של דבר יהיה, סופו של כל ילד.
"להקות שלמות מעבר לגדר", מצא חן בעיניי.
שבוע טוב.
[ליצירה]
לצערי, בחסרונו לא הרגישו רבים.
וכנראה שגם ניטשה.
מותר לזעוק.
ואנשים כאן לא יחליטו מהי אמנות. ("ד D")
אגב, ילדותי זה גם להאמין בלי לחשוב.
ואממ, אם נתנו לך לפרסם כזה דבר באתר "בעל אופי דתי", אז עוד יש לפרובוקציות בגרוש שלי סיכוי? (:
[ליצירה]
מבחינת התוכן
נדמה שכאילו רצית לתאר כמה נורא להיות בהמה בכלל. ומה שיצא לך זה: לא מרחמים על חזירים, ואת חששותיה של פרה. וזה קצת הרבה מבולגן.
גם נראה לי קצת משונה שהפרה לא נרגזה כי חלבו אותה ככה. זה בעצם די הקלה, כי היא מתמלאת בחלב. אבל הייתי בקיץ ברפת, וזה היה די זוועתי. לא רק מבחינת הריחות והמראות. אלא גם איך שזה היה. ממש ריחמתי עליהן; הן ישנו על מצע משותף של החרא שלהן, ותוך כדי הליכה, הוסיפו לו נוזלים ומוצקים לא ממש מוצקים. וזה רק איפה שהן ישנו. כדי לחלוב אותן מתיזים להן יוד על העטינים, ונראה שהן לא ממש אוהבות את זה, לפעמים הן בועטות.
בנוסף, לא נראה לי שהן ממש מקבלות את כל זה באהבה. מבט אחד מהעיניים העצלות-רוגזות שלהן ואת חושבת אחרת.
הרעיון יפה. אך אם רצית לזעזע, יש לך את הלולים, את עגלי החלב, את הדגים..
צורות הגידול וההרג מזעזעות.
אני מבינה שהרעיון הוא בכלל לא לאכול בע"ח. ואני, אישית, חולקת. אבל אם תציגי מראות מזעזעים. המסר שלך גם יבוא בעצם עם הסבר יותר חד.
(יש מצב שאני מקשקשת)
איילה.
[ליצירה]
משעשע.
מייצר מצב קיצוני פיזי שמתאר הרגשה פנימית של הרבה אנשים בעשור-שניים האחרונים..
משפט ההטפה (האחרון) מיותר; הוריד מהשיר המון.
וכך גם הסוגריים..