האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
חשבתי יותר בכיוון השראה, מוזה, דמיון.. הרעיון נחמד למרות שנדוש. באיזשהו שלב הרעיון בהיר, והפאנץ' נקטע. אני חושבת שאם היה קצר יותר, הפאנץ' היה חזק יותר. אתה הולך ובונה ציפיה למשהו גדול, וישנה קצת אכזבה, כי הרבה אמרו זאת בצורה דומה לפניך.
בכל אופן, הכתיבה עצמה מצאה חן ברובה, והקטע משעשע למדי..
לילה טוב.
[ליצירה]
נאמנות לאמת, וכתוצאה מכך- עצב..(?)
מוכר, וידוע (אישית, כן?)..
וגם אם היה ידוע קודם לכן- הנאמנות הזו חשובה, בעיניי, מהחיים עצמם.
השקט יגיע! העולם יתהפך ויתהפכו היוצרות והטוב והאושר ישכנו בלבבות הנאמנים והאמיתיים..
שכן אולי "צדיק ורע לו", אך לצדיקים מחכה, בסופו של דבר, עולם הבא.
יום טוב.
[ליצירה]
מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות.
אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי.
[ליצירה]
הרעיון נחמד. אבל אני חסידה של מינימליות בשירה, ויכולת לומר את כל זה בחמש שורות (הכותרת שלך גם כבר אומרת משהו ולא צריך להסביר את הכל בשיר). האורך מייגע, ואת חוזרת על עצמך המון ואלה החסרון העיקרי בשיר, כיוון שהוא גם מכיל בו את האחרים.
[ליצירה]
אז בעצם ניסית לומר שהנוער המתנחל הוא נוער שפורק אגרסיות ומורד בדרך המסוימת הזו של אלימות ונזק. יכולת להביא את זה בצורה יותר סימפטית. כל המסביב זה שטויות וכל מיני סטיגמות לא משעשעות ולא יצירתיות. יופי שהן גם לא החזיקו עוזי ורכבו על גמל. עניין הצביעות המוזכר בשורה האחרונה הוא לא נכון בהקשר הזה, כי יש דעות רבות בקרב המתנחלים איך יש לנהוג- חלק טוענים שבאהבה וחלק אומרים שאהבה כבר לא תעזור וצריך לזעזע.
לסאטירה שכזו תמיד צריכה להיות אמרה, אך כאן היא לא מעורפלת, עמוסת סטיגמות קלישאתיות וכך מעייפת. היה פוטנציאל איפשהו.
[ליצירה]
שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה.
הבית השלישי מצא חן בעיניי.
יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי).
ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון.
יום טוב.
[ליצירה]
משעשע.
מייצר מצב קיצוני פיזי שמתאר הרגשה פנימית של הרבה אנשים בעשור-שניים האחרונים..
משפט ההטפה (האחרון) מיותר; הוריד מהשיר המון.
וכך גם הסוגריים..
תגובות