ילדה מתרקבת וילד יפה
יושבים על קודקוד, מחפשים ת´קצה.
הוא מחבק והיא נאנחת,
קשורים לחכות
לשנה הרווחת.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא אומר הרבה. אבל אולי אני לא מתלהבת כי שירה אקטואלית ופוליטית בכלל, ומכוונת נגד אנשים בפרט *מגעילה* אותי. נראה שאתה משתדל מדי לחרוז. חרוזים אינם הכרחיים, וכשאתה רוצה להעביר מסר כלשהו (קדימה הם מפלגה של אנשים מפלסטיק, שרק בצע כסף מזיז להם? משהו כזה?) חריזה מאומצת יכולה להוריד מערך השיר.. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. וכואב לי עכשיו ברחם גם. [ליצירה]
- [ליצירה] כלכך מוכר! יפה אמרת, והחרוזים נתנו טאצ' קורץ לרצינות. -רק למה אנמיה? לא הבנתי- [ליצירה]
- [ליצירה] בקבוקים ישובים. הצירוף זרק אותי לאיפה שאני. ובכל זאת תזרוק אתה. וטוב שכך. אפשר להרוג אחרים כדי לקבל פיסת שלווה משלך ושלה. זה חשוב, אפילו. רק הרוב מפחדים לומר זאת בקול. לדעתי מיותרת המילה האחרונה. דביקה לי מדי. בכל אופן, מצא חן בעיניי. או כתגובתך: "יפה מאד". [ליצירה]
- [ליצירה] מאד ציורי. ראיתי אתכם יושבים שם. פעם שותקים, פעם צוחקים. חולקים סיגריה. הסגנון תואם את הדמות. מצוין. מספק. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. כתיבה נהדרת, סיטואציה מוכרת. יום יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב לדעתי. עם היופי ישנו עצב עצום. לא כי בעתיד הם יטילו ספק. אלא משום התמימות הזו, היא נוראית לי.. -תועה- [ליצירה]
- [ליצירה] הדגשים על החיצוניות כשמדובר על משהו פנימי, ולמעלה מחיצוניות. כמו שיר שנכתב -- נקרא. משהו עמוק פנימי שמקבל ביטוי החוצה ומתהלך ומגיע ונשאב אל יעד פנימה.. ועולה ועולה. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אך איפה החתן? בבית השני והרביעי (פזמון?) כלכך מתבקש היה לכתוב בשורה השניה: "בו תצעדי איתו אט, את איתי". איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע. מייצר מצב קיצוני פיזי שמתאר הרגשה פנימית של הרבה אנשים בעשור-שניים האחרונים.. משפט ההטפה (האחרון) מיותר; הוריד מהשיר המון. וכך גם הסוגריים.. [ליצירה]
תגובות