הייתי לו כתפוז. אחרי שקילף ממני הקליפות וזרק, מצץ מעט מן המתוק.
אך איני תפוז וכשצבעי מחוויר וכשתוכי מרקיב
ואני נזרקת לקור או לחום, לבד, לשוב להיות בין המטורפים;
אני עוד נושמת.
צרובה ורועדת
נושמת.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי..=\ הרגשת ה"משומשת" הזאת כל כך פוגעת..אני מבין לדברייך..מנסה להזדהות..אבל לכי על הצד החיובי שבעניין-יש אנשים שאוהבים את החמוץ שבתפוז!והם יבואו..=] יהיה טוב בע"ה ושתזכי לקצת יותר אושר..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] איילה, אהבתי מאוד!משהו בדימוי לא הסתדר לי כי השפה שלך היא סיפרותית ותפוז זו מילה שלא הכי מתאימה, "תפוח זהב" אולי עדיף אבל אני לא בטוחה כי זה כן מחזק את התחושה שאת מעבירה.. מאוד אהבתי- "אני עוד נושמת" אני אנושית בתוך כל הטירוף הזה ואיך שלא תתיחסו אלי-אני עיין בן אדם. קטע מעולה קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש, תרגמת/ם שיר. רק למה שיר כזה? נראה שהמשמעות שלו כשהוא בעברית נעלמה, אך דווקא עבודת המלל והנסיון לשמור על החריזה יצאו יפה. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי יותר בכיוון השראה, מוזה, דמיון.. הרעיון נחמד למרות שנדוש. באיזשהו שלב הרעיון בהיר, והפאנץ' נקטע. אני חושבת שאם היה קצר יותר, הפאנץ' היה חזק יותר. אתה הולך ובונה ציפיה למשהו גדול, וישנה קצת אכזבה, כי הרבה אמרו זאת בצורה דומה לפניך. בכל אופן, הכתיבה עצמה מצאה חן ברובה, והקטע משעשע למדי.. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה. הבית השלישי מצא חן בעיניי. יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי). ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מילים יפות. אבל, אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי. אך הכתיבה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי. אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בקבוקים ישובים. הצירוף זרק אותי לאיפה שאני. ובכל זאת תזרוק אתה. וטוב שכך. אפשר להרוג אחרים כדי לקבל פיסת שלווה משלך ושלה. זה חשוב, אפילו. רק הרוב מפחדים לומר זאת בקול. לדעתי מיותרת המילה האחרונה. דביקה לי מדי. בכל אופן, מצא חן בעיניי. או כתגובתך: "יפה מאד". [ליצירה]
- [ליצירה] לצערי, בחסרונו לא הרגישו רבים. וכנראה שגם ניטשה. מותר לזעוק. ואנשים כאן לא יחליטו מהי אמנות. ("ד D") אגב, ילדותי זה גם להאמין בלי לחשוב. ואממ, אם נתנו לך לפרסם כזה דבר באתר "בעל אופי דתי", אז עוד יש לפרובוקציות בגרוש שלי סיכוי? (: [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עצור. כמה מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז בעצם ניסית לומר שהנוער המתנחל הוא נוער שפורק אגרסיות ומורד בדרך המסוימת הזו של אלימות ונזק. יכולת להביא את זה בצורה יותר סימפטית. כל המסביב זה שטויות וכל מיני סטיגמות לא משעשעות ולא יצירתיות. יופי שהן גם לא החזיקו עוזי ורכבו על גמל. עניין הצביעות המוזכר בשורה האחרונה הוא לא נכון בהקשר הזה, כי יש דעות רבות בקרב המתנחלים איך יש לנהוג- חלק טוענים שבאהבה וחלק אומרים שאהבה כבר לא תעזור וצריך לזעזע. לסאטירה שכזו תמיד צריכה להיות אמרה, אך כאן היא לא מעורפלת, עמוסת סטיגמות קלישאתיות וכך מעייפת. היה פוטנציאל איפשהו. [ליצירה]
תגובות