במיטה.
מכנסיים, גופיה.
אבא ער, מקווה
שלא יגיד מילה.
מותק, נסיעה טובה.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, תודה. כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך. והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי הפונטים וההדגשות, ומריחת המילים ("בוכהההה..") מורידים מהערך. וזה לא עובר את השורה הראשונה. זה לא נראה אמיתי, למרות שאני בטוחה שכן. למרות שאישית, סולדת מכל התוכן השטנצי הזה; נשמע כמו אוסף סיסמאות וקלישאות שמישהו דחף לך לראש. נראה כמו איזה שלט מתנשא, מרחיק, חסר טעם. מה המטרה כאן? מה את מנסה לומר? שמי שלא שומר על היהדות "טובע בבוץ"? יצירתי משהו. איפה את בסיפור הזה? את מנסה לקרב? את מנסה להחזיר בתשובה? כי יוצא שאת פשוט מרחיקה, ומתנשאת, ולא אומרת משהו באמת. סליחה, אבל זה באמת הכעיס אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמבטיה. מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחינת התוכן נדמה שכאילו רצית לתאר כמה נורא להיות בהמה בכלל. ומה שיצא לך זה: לא מרחמים על חזירים, ואת חששותיה של פרה. וזה קצת הרבה מבולגן. גם נראה לי קצת משונה שהפרה לא נרגזה כי חלבו אותה ככה. זה בעצם די הקלה, כי היא מתמלאת בחלב. אבל הייתי בקיץ ברפת, וזה היה די זוועתי. לא רק מבחינת הריחות והמראות. אלא גם איך שזה היה. ממש ריחמתי עליהן; הן ישנו על מצע משותף של החרא שלהן, ותוך כדי הליכה, הוסיפו לו נוזלים ומוצקים לא ממש מוצקים. וזה רק איפה שהן ישנו. כדי לחלוב אותן מתיזים להן יוד על העטינים, ונראה שהן לא ממש אוהבות את זה, לפעמים הן בועטות. בנוסף, לא נראה לי שהן ממש מקבלות את כל זה באהבה. מבט אחד מהעיניים העצלות-רוגזות שלהן ואת חושבת אחרת. הרעיון יפה. אך אם רצית לזעזע, יש לך את הלולים, את עגלי החלב, את הדגים.. צורות הגידול וההרג מזעזעות. אני מבינה שהרעיון הוא בכלל לא לאכול בע"ח. ואני, אישית, חולקת. אבל אם תציגי מראות מזעזעים. המסר שלך גם יבוא בעצם עם הסבר יותר חד. (יש מצב שאני מקשקשת) איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מילים יפות. אבל, אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי. אך הכתיבה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אומר הרבה. אבל אולי אני לא מתלהבת כי שירה אקטואלית ופוליטית בכלל, ומכוונת נגד אנשים בפרט *מגעילה* אותי. נראה שאתה משתדל מדי לחרוז. חרוזים אינם הכרחיים, וכשאתה רוצה להעביר מסר כלשהו (קדימה הם מפלגה של אנשים מפלסטיק, שרק בצע כסף מזיז להם? משהו כזה?) חריזה מאומצת יכולה להוריד מערך השיר.. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. תמיד התפכחות שזרעה החברה מעציבה. כילדה אני לא בטוחה שהיה סיכוי שאזדהה, אבל זה מן הסתם מה שבסופו של דבר יהיה, סופו של כל ילד. "להקות שלמות מעבר לגדר", מצא חן בעיניי. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] (: כולי מחוייכת. מתוק. אך למה- "מרירות חלביות לבנבנות"? יכולת להתפלף שעות על השכבות. איך העזת לסכם ככה בשלושה מילים? (: יום טוב. [ליצירה]
תגובות