[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
תשובה מאוחרת
אם חייב איניש לבסומי... הה, זו שאלה גדולה..! אבל בדבר אחד אין ספק: יפה בושם לאישה- כפרח לערוגה !(זו האסוציאציה שהתחברה לי ברגע זה... יש טובות ממנה, אבל המוח שלי לא עובד עכשיו...). ומכאן גם כאב הראש... אבל בקשר לוויסקי ושאר "מבשמים" ממין זה- מדוע לא..?
[ליצירה]
טוב, שיהיה וואלתר!
מה זה משנה... העיקר הכוונה! רגע, אולי אכתוב איזה שירון קטן גם על וולטייר (הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18)? ואולי גם על וויזלטיר? אה, לאחרונה מצאתי שזה אתגר די-נחמד לכתוב על דמויות הסטוריות. אתה גם לומד הסטוריה, וגם קצת מעדן אותה, מבחינה פואטית.!
[ליצירה]
לראות יצירה שלך...
זה כמו...ללכת לסרט מותח במיוחד! (רציתי קודם לכתוב: 'זה כמו לצאת למלחמה' אך במחשבה שניה- זה יותר מדי "מלחמתי"...). אתה מתחיל לראות, וכבר-
מ-ר-ו-ת-ק! יישר-כוחך, אחי!
[ליצירה]
מה אומר ומה אדבר...
מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל.
[ליצירה]
חותם בשתי ידיי!!!
שיר נכון להחריד! (וזה עוד אחד מסממני הצביעות, שעמנו, ובמיוחד החברה החרדית- נגוע/ה בה). ויודעים אתם, ילדים יקרים (או שמא: ילדים שהתבגרו), מה עומד בבסיס הדברים??? כן, ניחשתם נכונה: כ-ס-ף!!!