ברחי עמי העירה,
שם נוכל להתחבק.
כשנתעלס והשמיכה הפרחונית
של הורייך תשוב לכסות,
נחייך לשקט,
מבשר הרעות.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. וכואב לי עכשיו ברחם גם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מילים יפות. אבל, אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי. אך הכתיבה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קיבוץ כל הרעיונות מאחורי פורים. מעניין. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות. אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי והיתה לי ספריה להתחבא מאחוריה. קראתי את כתביה. (תקרא, תקרא, אולי תרגיש כמו איזה בת 12, אבל אנה הייתה גם חת'כת סופרת) היתה מתאימה לתקופה הזו ( חלפו 60 שנה, בכל זאת) יופי. כמו שייקספיר- timeless. -אגב, קצת שרצתי ורבצתי פה, מקווה שזה בסדר.- [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, תודה. כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך. והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. סוג של פירמידה כפולה. "משרפת החיים" מזכיר לי את חיים חפר בשירו העוסק באותו נושא, "מרכבות המוות", לכן לא אהבתי את הצירוף. נראה לי שאול ולא באמת שייך. חוצמזה, שמשרפה זה קוד לשואה. אין צורך בהסבר בסוגריים, (דם). השאר מצא חן בעיניי. חודש אדר שמח במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן. קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת. לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. לא יכולתי שלא להזכר ב-1984 של ג'ורג' אורוול. בחיי, כתבת כאן גאונות. יפה השימוש בילד שישאל שאלות כסמל לתמימות. השמות החוצניקים גם העידו על התרחקות.. ובנה של ג'ניפר - כאילו חזרה לשורשים, אבל לא בדיוק- "נמרוד", אולי גם בא לרמוז על כל זה המוזיאון, למרות אי האנושיות ששררה שם. ואיך שהאם התכעסה דווקא כששאל מה זה מוסרי, מדויק להפליא. מצא חן בעיניי מאד. הלוואי והעתיד יהיה שונה מזה שתארת. יום נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. יש כאן תחינה, רעד, כמיהה אנושית ליותר. מצאתי את עצמי בשיר, נגע בי.. [ליצירה]
תגובות