[ליצירה]
הדגשים על החיצוניות כשמדובר על משהו פנימי, ולמעלה מחיצוניות. כמו שיר שנכתב -- נקרא. משהו עמוק פנימי שמקבל ביטוי החוצה ומתהלך ומגיע ונשאב אל יעד פנימה.. ועולה ועולה.
נוגע.
[ליצירה]
וואו.
לא יכולתי שלא להזכר ב-1984 של ג'ורג' אורוול.
בחיי, כתבת כאן גאונות.
יפה השימוש בילד שישאל שאלות כסמל לתמימות.
השמות החוצניקים גם העידו על התרחקות.. ובנה של ג'ניפר - כאילו חזרה לשורשים, אבל לא בדיוק- "נמרוד", אולי גם בא לרמוז על כל זה המוזיאון, למרות אי האנושיות ששררה שם.
ואיך שהאם התכעסה דווקא כששאל מה זה מוסרי, מדויק להפליא.
מצא חן בעיניי מאד.
הלוואי והעתיד יהיה שונה מזה שתארת.
יום נעים.
[ליצירה]
מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת.
[ליצירה]
נאמר יותר מדי פעמים. אם רק היית משאירה את זה לאווירת יום שישי וכניסת שבת, ולא מערבת את עניין ה"שבת משנה אנשים" היה מוצא לי חן כלכך. עכשיו יש טעם של שבת אולפנה..
תגובות