א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
אז ככה:
א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
לצערי, בחסרונו לא הרגישו רבים.
וכנראה שגם ניטשה.
מותר לזעוק.
ואנשים כאן לא יחליטו מהי אמנות. ("ד D")
אגב, ילדותי זה גם להאמין בלי לחשוב.
ואממ, אם נתנו לך לפרסם כזה דבר באתר "בעל אופי דתי", אז עוד יש לפרובוקציות בגרוש שלי סיכוי? (:
[ליצירה]
מצוין. סוג של פירמידה כפולה.
"משרפת החיים" מזכיר לי את חיים חפר בשירו העוסק באותו נושא, "מרכבות המוות", לכן לא אהבתי את הצירוף. נראה לי שאול ולא באמת שייך. חוצמזה, שמשרפה זה קוד לשואה.
אין צורך בהסבר בסוגריים, (דם). השאר מצא חן בעיניי.
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
[ליצירה]
הדגשים על החיצוניות כשמדובר על משהו פנימי, ולמעלה מחיצוניות. כמו שיר שנכתב -- נקרא. משהו עמוק פנימי שמקבל ביטוי החוצה ומתהלך ומגיע ונשאב אל יעד פנימה.. ועולה ועולה.
נוגע.
[ליצירה]
יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן.
קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת.
לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי.
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
הרעיון נחמד. אבל אני חסידה של מינימליות בשירה, ויכולת לומר את כל זה בחמש שורות (הכותרת שלך גם כבר אומרת משהו ולא צריך להסביר את הכל בשיר). האורך מייגע, ואת חוזרת על עצמך המון ואלה החסרון העיקרי בשיר, כיוון שהוא גם מכיל בו את האחרים.
[ליצירה]
מצוין.
אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש.
שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה.
תגובות