במיטה.
מכנסיים, גופיה.
אבא ער, מקווה
שלא יגיד מילה.
מותק, נסיעה טובה.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עומר, תודה. כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך. והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק! בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי. חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (: חודש אדר שמח במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמבטיה. מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. כתיבה נהדרת, סיטואציה מוכרת. יום יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] התרת לי את התפרים. משנה. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אך איפה החתן? בבית השני והרביעי (פזמון?) כלכך מתבקש היה לכתוב בשורה השניה: "בו תצעדי איתו אט, את איתי". איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה כנה פשוטה שמהללת. במילים אחרות: תן את זה להלחנה אצל סיני תור.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות. אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה. הבית השלישי מצא חן בעיניי. יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי). ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון. יום טוב. [ליצירה]
תגובות