בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
מקסים כהרגלך! איך שאתה מצליח לגעת בי כל פעם מחדש...תענוג לקרוא משיריך!
"...מתבונן בצבעי האדום הזועק.
כדם מלאכים שותתים מכאב,
כנהר מגועש, שקִצפו מתגאה."-אני ממש יכולה לראות ולהרגיש את השקיעה הזו...אתה מדהים!
[ליצירה]
בנאדם...איזה ראש שרוט...וגאוני.
אני מתפאלת כל פעם מחדש מהגאונות שבשגעון (וההפך) ביצירות שלך. אתה כותב...נפלא.
מדוייק כל כך. היצירות שלך...צריך להביט עמוק עמוק לתוכן כדי להבין. וכמה שזה שווה את המאמץ.
ג-א-ו-נ-י!
אהבתי. ואהדתי.
נ.ב.
"ראש שרוט" - היה מחמאה.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לפני דקות ספורות קראתי קטע אחר שלך, ובחיי, את/ה מוזר/ה. אני משערת שתקבל/י זאת כמחמאה, הרי שבכתיבת קטעים כאלה לבטח הייתה זו מטרתך. להיות מוזר.
בכל אופן, את/ה הכי טוב/ה במה שאת/ה עושה. אולי כי אף אחד לא עושה את זה חוץ ממך, אבל מילא.
[ליצירה]
כל מילה בסלע! אך לצערי, לא תשוב מדינת ישראל ל"ימי הזוהר", כפי שכיניתה את התקופה בה הייתה הכרה בתרומתו הבלתי רגילה של הצבא הסובייטי במלחה"ע ה-2.
נאו-הסטוריונים ישראלים/אמריקאים (הינו הך במקרה זה), נוטים לייחס את הנצחון במלחמה לארה"ב, ורואים בחייליה "משחררי אירופה". וכך, עם כל הכאב, על כל חייל (והיו מיליונים) סובייטי שנפל בקרבות הקשים, ועל כל נכה ופצוע (בניהם סבא רבא שלי), מעשי העוז והגבורה שלהם, ימחקו מעל דפי ההסטוריה, וארה"ב, תוכל "לאמץ" לעצמה את הנצחון הזה כאילו היה שלה מאז ומעולם.
עצוב, עצוב כל כך.