[ליצירה]
מקסים
מקסים,
מעביר טוב את תחושת הצפיה ומיד לאחריה- השינוי.
לא אהבתי שהשפה מליצית מדי, מעט מרוחקת. זה נותן תחושה משתדלת מדי, לא אמיתית.
עם זאת- הרגש בהחלט משכנע באמיתיותו.
זה שיר אירוסין?
(ה"מזל טוב" עומד על קצה הלשון. לשחרר אותו?)
[ליצירה]
היום, רק היום
לחיות את הרגע במילואו, מתוך אומץ, בלי פחד ובשקט פנימי, ככה להצמיח את השפע מתוך אופטימיות ואהבה.
נעם, זה רגיש מאד, ונגע בי ביותר. תודה.
כּנרת
[ליצירה]
יפה בכלליות,
אבל למשל המילה "אברותיה" לא במקום לדעתי, ביחוד אחרי שהשתמשת כבר ב"כנפיה".
והמעבר בין החסידה לחברותיה ובין חברותיה לתעופה מהיר מדי לטעמי.
הסיום ממש יפה.
[ליצירה]
לא מיואש ח"ו.
פשוט קצת מאוחר, ויש מחר ישיבה בע"ה,
אם יהיה זמן מחר - אגיב, אם לא - זה יחכה לפעם הבאה.
רק שתי נק' חשובות:
א) אהבת ישראל היא לא 'מול' הקב"ה. הם לא מתנגשים ח"ו. אין כאן שני צדדים נפרדים, צד אחד - מה שה' מצווה, צד שני - אהבת ישראל. אנחנו מבקשים לברר את רצון ה' האמיתִּי בעולם, שחלק ממנו זה אהבת ישראל וחלק נוסף המצוות, בתוכן ישוב הארץ וכו'.
ב) כשאמרתי לא להיות חסיד, התכוונתי לא לקבל דברים כמות שהם. אולי כשאדם יודע שמולו אדם במדרגת נביא, מצווה לשמוע לו אוטומטית, אך בכל מקרה אחר לענ"ד אין לזה מקום. מי שמרגיש שהרב שלו מכוון בדיוק לפנימיות נשמתו - אין בעי'ה עקרונית עם זה, למרות שקשה לי להאמין בזה.
שמעתי את הרב שטיינזלץ אומר שהמתנגדים לקחו מהחסידים את כל הדברים הרעים. אחד מהם זה להקשיב לכל מה שהב אומר, בלי לשאול שאלות.
אני נגד הסתכלות כזו, שלדעתי משאירה אותנו ברמה הילדותית, שלא לוקחת אחריות ולא מפלסת לעצמה דרך בכוחות עצמה.
בע"ה תגובה בקרוב, בלנ"ד.