יָד מוּשֶׁטֶת
מְשׁוֹטֵי הָעֵץ חוֹרְקִים
וַאֲנִי
בָּעֶבֶר הַשֵּׁנִי
חָשַׁבְתִּי שֶׁמַּקְבִּילִים
לְעוֹלָם אֵינָם נִפְגָּשִׁים
וְכָעֵת,
אֶת פָּנָי
מַקְבִּילִים בָּרַבִּים.
גִּילִיתִי פִּתְאוֹם
שֶׁאֲנִי לֹא לְבָד בָּעוֹלָם
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן. אבל לה יש כינוי מכובד. איך אתה רוצה שאקרא לך? שתי נקודות? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שכתבת כאן, מלווה אותי, בכל שנה מחדש (מאז שכתבת את זה), בימי הזיכרון והגעגוע לאנשים היקרים שאבדו ואינם עוד. ת.נ.צ.ב.ה [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה יש נקודות שפשוט אי אפשר להמשיך מהן לבד. ואם לורד אין ריח, אז באמת שכבר אין טעם. אין באיזה מקום ו [ליצירה]
- [ליצירה] את התוכן אהבתי ממש.את הצורה פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה בכלליות, אבל למשל המילה "אברותיה" לא במקום לדעתי, ביחוד אחרי שהשתמשת כבר ב"כנפיה". והמעבר בין החסידה לחברותיה ובין חברותיה לתעופה מהיר מדי לטעמי. הסיום ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. ממש נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... השבת קיימת, השבת קדושה, אבל קשה לומר שהחוי'ה הזו נגרמת ממנה. כי שבת זה היום, זה הדבר כשלעצמו, זה משהו שאי אפשר באמת לגעת, ולא יכול להיות שאת זה אנחנו מרגישים. נתנו לנו בגדים, ושולחן, ותפילה ואוכל, כדי שנביא את היום הזה לידי ביטוי בחיינו, כדי שהקדושה הזו תורגש ולא תישאר בתיאוריה. אבל החוי'ה הזו לא תיוצר סתם ככה, אם נרצה. כי אנחנו לא יודעים לבקש את זה, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. בגלל זה הקישור לתשובה לא בדיוק עובד אצלי, כי התשובה תלוי'ה ברצון הפשוט. כדי ליצור חוי'ה צריך לעבוד יותר קשה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ילד מנומש! זה לא הי'ה סתם רע מה שכתבת, זה הי'ה מלא רעל, כפשוטו. אם יש בך מעט *ישרות* פנימית, תתנצל. לא צריך לעבור את הגבול. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לא חושב, שצריך להסתכל על זה במבט של לכתחילה ולא של "נו טוב, אם זה כבר ככה..." צריך לראות כמה זה נפלא שאני משקיע, שאני בונה. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מתקרבת. על ההערה. קצת חבל שהיא לא באה קודם. בכל מקרה, אין לי ממש סגנון, לפחות לא מודע, ואני כותב איך שאני כותב. גם אין לי ממש רקע בשירה וכאלה. אולי באמת כדאי לקרוא משהו. בע"ה. [ליצירה]
תגובות