משווה לי לנגדי

חזרה אל הצפחת.

גמיעות מן החמת הקרה

מערטלות את לוח לבבי,

עד שנותר הוא כך.

 

והיא, בי שוב נוגעת.

ומייד - נעלמה לה

ושוב לא רדפתי אחריה

או משכתי בצמא

בצמתה.

 

רק חשבתי לי בנחת,

הו, מה נפלא

מגע ידיה.